תולדות יהדות לטביה

ההסטוריה של הישוב היהודי במחוזות שכיום נכללים במדינת לטביה, קשורה בהתפשטות ממלכת האיחוד פולין-ליטא בשטחי הבלטיקום. בשנת 1561, גבולה המזרחי של ממלכת פולין-ליטא כלל את שטחי לטביה, בלרוס ואוקראינה של היום. יהודים מפולין, דוברי אידיש, נדדו צפון-מזרחה בממלכת פולין-ליטא והתיישבו באזור הספר החדש, לטגלה LATGALE (לטגליה ברוסית). ההתיישבות היהודית חוזקה על ידי פליטים יהודים מאוקראינה ומבלרוס שברחו בעקבות פוגרומים (פדעות חמלניצקי, 1648). עם היהודים הפולנים, נדדו מזרחה גם צאצאים של מגורשי ספרד שכמנהג אשכנז, דיברו אידיש אך שמות המשפחה הספרדים והעבריים שבהם החזיקו ועצי המשפחה שלהם, העידו על מוצאם.

 יהודי פרוסיה, דוברי גרמנית, הגיעו בהזמנת השליטים המקומיים לדוכסות קורלנד שבמערב לטביה והתיישבו שם בשנת 1571.  בעיירה HASEANPOTH (אייזפוטה), נבנה בשנת 1708 בית הכנסת הראשון בלטביה. יהודי קורלנד ידעו תקופות של סובלנות אך גם גירושים ובשנת 1730, גורשו למשך 35 שנים עד אשר הורשו לחזור ולהתיישב בקורלנד (כיום KURZEME).

התיישבות יהודית קבועה בעיר ריגה התאפשרה רק בשנת 1813, כאשר שטחי לטביה היו חלק מהאימפריה הרוסית. במחצית השניה של המאה ה – 19, יהודים קיבלו רשות להתיישב גם באזורים צפוניים לריגה, בחבל וידזמה VIDZEME.

ערב מלחמת העולם הראשונה (1914), חיו בלטביה כ-185,000 יהודים. במהלך המלחמה, בתואנה של שיתוף פעולה עם האוייב הגרמני, האימפריה הרוסית ששלטה בלטביה, הגלתה עשרות אלפי יהודים מקורלנד לתוככי רוסיה ואוקראינה. בתום המלחמה, נימנו על אדמת לטביה כ – 79,000 יהודים. בשנות העשרים גדלה האוכלוסיה היהודית – רבים חזרו מהגלות ויהודים מרוסיה ברחו ללטביה בעקבות המהפכה הבולשביקית.

בין מלחמות העולם, יהודים רבים היגרו מלטביה לארה"ב, דרום אפריקה וארץ ישראל. ערב פלישת הנאצים  (יוני 1941), חיו בלטביה כ – 90,000 יהודים מתוכם כ – 10,000 הצליחו לברוח לתוככי ברית המועצות ולהנצל. מתוך כ – 80,000 איש שנותרו  על אדמת לטביה, כ- 75,000 נרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם בחודשים יוני-דצמבר 1941.

בתום המלחמה, חזרו ללטביה היהודים שהצליחו להמלט ולהנצל והחלו לקומם את קהילת יהודי לטביה. לאחר מלחמת העולם השניה, לטביה הפכה להיות חלק מברית המועצות מאחורי "מסך הברזל" ויהדות לטביה, חלק מ"יהדות הדממה". בעקבות תוכנית ה"סובייטיזציה", הגיעו ללטביה גם יהודים סובייטיים מרחבי ברית המועצות. קהילת יהודי לטביה עשתה כל שביכולתה כדי לשמור על צביונה והיתה ממובילות המאבק בברית המועצות על הזהות היהודית, זכרון השואה והמאבק לעליה. כך, בבית הכנסת של ריגה אפו מצות בסתר ויהודים מכל הבלטיקום ואף מבלרוס, נסעו במיוחד כדי לקנות כמה מצות לפסח.

בשנות הששים, היה "טיפטוף" של עולים לישראל שהתגבר בתחילת שנות השבעים לאחר מחאות היהודים בלטביה נגד איסור העליה, ניסיון לחטוף מטוס ולעורר דעת קבל למצב היהודים בברית המועצות ("מבצע חתונה" / 1970), מחאות בישראל ובזירה הבינלאומית שקראו "שלח את עמי", במחצית הראשונה של שנות השבעים, נפתחו לזמן קצר שערי ברית המועצות לעליה ואלפים מיהודי לטביה עלו לישראל. לאחר מספר שנים, שערי ברית המועצות נסגרו שוב. בתחילת שנות התשעים, עם התפרקות ברית המועצות,  יהודים החלו לעזוב את לטביה – הגיעו עולים חדשים לישראל אך רבים היגרו לצפון אמריקה.

כיום בלטביה יש כ – 6,000 יהודים. רובם מתגוררים בריגה ובסביבתה.

למידע על יהדות לטביה בתקופות השונות  –

יהדות לטביה עד 1918 |  יהדות לטביה 1918-1941 |  שואת יהודי לטביה | יהדות לטביה 1941 ואילך