מקורות אלו מתעדים את הגורל היהודי וההתנגדות במהלך השואה, תוך התמקדות מיוחדת ביהדות לטביה וליטא. החומרים כוללים סקירות היסטוריות על הלחימה בנאצים, עדויות אישיות על החיים בתוך גטו ריגה, ופרטים על מחנות עבודה כדוגמת קייזרוואלד. חלק מהטקסטים מוקדשים לביוגרפיה וליצירתו של ישראל קפלן, סופר וחוקר שתיעד את ההווי והשפה בגטאות. בנוסף, המקורות כוללים נתונים סטטיסטיים וטבלאות המפרטות את שלבי ההשתלטות הסובייטית על אזורי מזרח אירופה בין השנים 1939–1941. שילוב זה מציע מבט רחב על הקהילות היהודיות שנקלעו בין שתי מעצמות ועל מאבקן להישרדות פיזית ותרבותית.
ישראל קפלן (1902–199?) היה סופר, עורך, היסטוריון של פולקלור וחוקר שואה, שכתביו ועדויותיו מהווים נדבך חשוב בתיעוד החיים היהודיים בתקופת הכיבוש הנאצי, ובמיוחד בגטאות קובנה וריגה.
להלן פרטים מרכזיים על חייו ופועלו כפי שעולה מהמקורות:
ביוגרפיה מוקדמת וחינוך
- לידה ולימודים: קפלן נולד בשנת 1902 בוולוז'ין (פלך וילנה) למשפחה רבנית. הוא למד ב"חדר" ובישיבה, ובשנת 1919 עבר לקובנה שבליטא.
- השכלה וקריירה: הוא סיים לימודים בגימנסיה עברית ובסמינר למורים, ולמד פילוסופיה באוניברסיטת קובנה. לפני המלחמה עבד כמורה בבתי ספר עבריים ובמוסדות של הקהילה היהודית בליטא. את דרכו הספרותית החל ב-1926 בפרסום סיפורים קצרים בכתבי עת ביידיש.
תקופת השואה
- גטו קובנה: עם פלישת הגרמנים ב-1941, נכלא קפלן בגטו קובנה.
- גירוש למחנות עבודה: בפברואר 1942 הוא נכלל בקבוצה של כ-100 יהודים שנשלחו מקובנה למחנות עבודה וריכוז באזור ריגה שבלטביה, ביניהם מחנה סלספילס ומחנה הריכוז קייזרוואלד. המקורות מציינים כי קפלן היה חלק מקבוצה שזכתה ליחס קשה במיוחד מצד המפקדים הגרמנים באזור.
- אובדן ומשפחה: אשתו וילדיו נותרו בגטו קובנה ונספו בעת חיסולו. בתו, לעומת זאת, שרדה את המלחמה. קפלן עצמו שוחרר באפריל 1945 באזור דכאו על ידי הצבא האדום.
פעילות לאחר המלחמה והנצחה
- הוועדה ההיסטורית במינכן: לאחר השחרור, היה קפלן ממייסדי "הוועדה ההיסטורית המרכזית" שליד ועד הפליטים במינכן. במסגרת זו פעל לאיסוף עדויות וחומרים תיעודיים על החורבן.
- "מִן הַחֻרְבָּן הָאַחֲרוֹן": הוא היה העורך של כתב העת החשוב "פון לעצטן חורבן" (מִן הַחֻרְבָּן הָאַחֲרוֹן), שהוקדש לתיעוד החיים היהודיים תחת השלטון הנאצי, תוך התמקדות מיוחדת בפולקלור, בהומור ובשפה הייחודית שהתפתחה בגטאות.
- עלייה לישראל: בשנת 1949 עלה לישראל, שם המשיך בעבודתו הספרותית והמחקרית ביידיש. הוא פרסם ספרים רבים, ביניהם "שלייך און אומטוועג" (1964), "געשלידער" (1970), ו"ראנד" (1992).
תרומתו המחקרית והספרותית
קפלן נחשב לחוקר מרכזי של "פי העם" (דאס פאלקסמויל) בתקופת השואה. הוא תיעד כיצד השתמשו היהודים בשפה ובביטויים מיוחדים כדי להתמודד עם המציאות הקשה, וכתביו משמשים מקור היסטורי ראשון במעלה לתיאור החיים במחנות הריכוז בלטביה. בסיפוריו הוא משלב בין תיעוד היסטורי מדויק לבין עיבוד ספרותי המעניק פנים וקול ליחיד בתוך החורבן הכללי.
"P160-1 – Article "The struggle of the Jews of Latvia with Nazism
"P160-2 – Article "Randan
P160-3 –
P160-4
P160-5 – תהליך הסובייטיזציה במזרח אירופה בשנים 1939-1941