ולד בריגה, האימפריה הרוסית, ב-1909. נפטר בתל אביב, ישראל, ב-1988.
בוגר האקדמיה לאמנות בריגה. לאחר סיום לימודיו עבד כמורה לאמנות בבתי ספר. בעקבות הכיבוש הגרמני ביולי 1941 גורש לגטו, בסוף אוקטובר, ולאחר כמה חודשים הועבר לגטו הקטן לעבודות כפייה ביחידת ה.ק.פ, מוסך לתחזוק מכוניות הצבא הגרמני שנועדו לחזית המזרחית, והועסק כשרטט לוחיות רישוי למכוניות. ביולי 1944, שלושה חודשים טרם כניסת הצבא האדום לריגה, ברח מהגטו עם קרוב משפחתו, יעקב ריטוב, ועם עוד חמישה אסירים. בעת הבריחה נורו שלושה מחבריו למוות. באותו לילה מצא עם יעקב ריטוב מסתור בביתו של לטבי בשם מוטמילר, שהסתיר עוד יהודים. הם שהו במסתור עד השחרור, ב-13 באוקטובר 1944. עלה ארצה בשנת 1970 והתגורר בתל אביב.
ריטוב רשם בחשאי את דיוקנאותיהם של חבריו ליחידת ה.ק.פ. בגטו ריגה, בין השנים 1944-1942, על נייר פשוט שבו השתמש בעבודתו כשרטט לוחיות רישוי למכוניות. בשובו לצריף מעבודת הכפייה, רשם בחשאי את פני חבריו בסגנון ריאליסטי-אקספרסיבי, והצליח ללכוד את אישיותו הייחודית של כל אחד מן האסירים ולהפיח בהם חיים. ריטוב חתם את שמו על הרישומים וציין תאריך מדויק. את הרישומים הסתיר מתחת לארונות בחדר ההלבשה בצריף בגטו. בתום המלחמה חזר ריטוב לצריף, ובאורח פלא מצא את כל רישומיו ללא פגע. לימים הוסיף ורשם בגב הרישומים את שמות האנשים המצוירים ומה עלה בגורלם. באוסף יד ושם נמצאים 47 מהדיוקנאות שיצר ריטוב בגטו.
מקור: יד ושם
תמונות 3779 – 3782
