עצרת הזכרון השנתית

ערב מלחמת העולם השניה, התגוררו ב-73 ישובים בלטביה כ – 93,000 יהודים. כמחציתם בעיר הבירה, ריגה. ב-22 ביוני 1941 פלשו הגרמנים ללטביה, וב-1 ביולי כוחות ה-Wehrmacht נכנסו לריגה. בתוך מספר שעות החלו יחידות של Ainzatzgruppen A את הרצח הראשון של יהודי ריגה, בסיוע משתפי פעולה מקומיים. עם התקדמות הכוחות הגרמניים מכיוון ליטא וערב הפלישה ללטביה, כ – 15,000 יהודים הצליחו לברוח לתוככי ברית המועצות.

רוב יהודי לטביה נרצחו בששת החודשים הראשונים של הכיבוש הנאצי, בעיקר בבורות ירי. ארועי הטבח הידועים ביותר התרחשו במבצר של דאוגבפילס, בשפת הים בליפאיה (Liepaja) וביער רומבולה (Rumbula) שליד ריגה. בשתי האקציות ברומבולה ב-30 בנובמבר וב-8 בדצמבר 1941, נרצחו כ – 25,000 מיהודי לטביה. חיסולו של גטו ריגה מסמן את קץ הקהילה היהודית על אדמת לטביה. בתחילת ינואר 1942, נותרו על אדמת לטביה פחות מ – 6,000 יהודים.

באסטוניה, ערב הפלישה הגרמנית, חיו כ – 5,000 יהודים שהתרכזו בעיקר בערים הגדולות טאלין וטארטו. כ-3500 מתוכם הצליחו לברוח לתוך ברית המועצות לפני שהגרמנים הגיעו לאסטוניה ביולי 1941. כ-1,500 יהודים שנותרו על אדמת אסטוניה, נרצחו בבורות הירי. בינואר 1942 הוכרזה אסטוניה JUDEN FREI – "נקיה מיהודים".

מידי שנה, איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה בישראל, בשיתוף יד ושם, מקיים עצרת זכרון שנתית לזכר בני המשפחות והקהילות שנשמדו בשואה. העצרת מתקיימת בשבוע בו נערכו שתי האקציות. בפני אולם המלא בבני משפחות ודורות ההמשך של יוצאי לטביה ואסטוניה בישראל אנו מדליקים את נרות הזכרון שלנו. אנו זוכרים ומזכירים – באומר ובצליל. הסגל הדיפלומטי של לטביה ואסטוניה בישראל מכבד בנוכחותו את עצרת הזכרון המרכזית.

בקישורים הבאים מתועדים מטקסי הזכרון שנערכו משנת 2018 ועד לעצרת האחרונה.