מקורות אלו פורשים את קורות חייהם המפורטים של בני משפחה יהודית שמוצאה מאירופה, תוך התמקדות בחוויותיהם במהלך המאה העשרים. הטקסטים מתארים את המסע האישי והמשפחתי דרך אירועים היסטוריים מכוננים, ביניהם מלחמות עולם, המהפכה הבולשביקית והחיים בגטאות. לצד הקשיים, המסמכים מתעדים את הפעילות הציונית, תהליך ההכשרה החלוצית והעלייה לארץ ישראל לצורך הקמת חיים חדשים בקיבוץ. הסקירה כוללת פרטים על השכלה, תעסוקה וקשרים משפחתיים ענפים המשתרעים על פני דורות. בבסיס הדברים עומד תיעוד של זיכרון והמשכיות, השוזר יחד גורל אישי עם התהפוכות הלאומיות של העם היהודי. זהו פסיפס של עדות אישית המנציחה את המעבר מן הגולה אל בניית הבית הלאומי.
על פי המקורות, ישראל וציפורה לוין היו חברי קיבוץ כפר גלעדי שניהלו חיים מלאי עשייה ציונית, חקלאית ואקדמית. להלן פרטים מורחבים עליהם:
ישראל לוין
- רקע משפחתי ונעורים: ישראל נולד ב-25 ביולי 1914 בריגה. הוא היה בנו של הרב יצחק יעקב רבינוביץ' (הידוע כ"רבי איצ'לה מפוניבז'"), שהיה דמות רבנית בולטת. ישראל גדל בריגה, לשם נמלטה משפחתו במהלך מלחמת העולם הראשונה, והתחנך במוסדות עבריים וכלליים, ביניהם הגימנסיה העברית "מפיצי השכלה".
- פעילות ציונית ועלייה: בצעירותו הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". הוא עלה לארץ ישראל במאי 1934 והתיישב בקיבוץ כפר גלעדי.
- קריירה מקצועית ואקדמית: בתחילת דרכו בקיבוץ עבד ישראל בענפי החקלאות, בפרט ברפת ובגני הירק. בשנת 1951 החל ללמוד חקלאות באוניברסיטה העברית (בפקולטה ברחובות), שם סיים תואר מוסמך ב-1955 ודוקטורט ב-1962. הוא הפך לחוקר בכיר במכון וולקני ופרופסור בפקולטה לחקלאות, והתמחה בפיתוח שיטות השקיה מתקדמות, כמו השקיה בטפטוף, שתרמו רבות לחקלאות הישראלית.
ציפורה לוין (לבית ברזמן)
- רקע משפחתי ונעורים: ציפורה נולדה ב-19 בדצמבר 1914 בעיירה וילז'נה שליד וילנה. אביה, יצחק שבלבי, היה רב המחוז. היא גדלה בבית דתי ומשכיל ולמדה בבית ספר "תרבות".
- פעילות ציונית ועלייה: ציפורה הייתה פעילה בתנועת "השומר הצעיר" בווילנה ואף יצאה להכשרה חקלאית לקראת עלייתה. היא עלתה לארץ ישראל במאי 1935 והצטרפה לישראל בכפר גלעדי.
- חיים בקיבוץ: בקיבוץ מילאה ציפורה תפקידים מגוונים לאורך עשרות שנים: היא עבדה במטבח, בגן הירק (במשך כ-20 שנה), כמטפלת בבתי ילדים (במשך 11 שנים) וכן במזכירות הקיבוץ.
חייהם המשותפים
ישראל וציפורה נישאו בשנת 1936 בכפר גלעדי. הם הקימו משפחה ענפה הכוללת ארבעה ילדים: דן, אליהו, עמוס ואסנת, וזכו לנכדים רבים. שניהם היו דמויות מרכזיות בקהילת הקיבוץ, כאשר ישראל שילב בין עבודת השדה למחקר אקדמי פורץ דרך, וציפורה הייתה מעורבת עמוקות בחיי החברה, החינוך והניהול של הקיבוץ. ציפורה נפטרה בשנת 1968, וישראל נפטר בשנת 1972; שניהם קבורים בכפר גלעדי.
– P123-1f.pdf
– P123-2f.pdf