המקורות מורכבים מאוסף כתבות, זיכרונות, פרוטוקולים וקטעי עיתונות (בעיקר מפרסומים ברוסית כמו "חדשות השבוע" ו"הקמרטן היהודי") העוסקים בטרגדיה של התרבות היהודית בברית המועצות, ומתמקדים בדמותו של שלמה מיכאלס, הוועד היהודי האנטי-פשיסטי (EAK) ומשפט הרופאים.
רצח שלמה מיכאלס (ינואר 1948) האירוע המרכזי העובר כחוט השני במקורות הוא רציחתו של שלמה מיכאלס, השחקן והבמאי הגדול, מנהל התיאטרון היהודי הממלכתי (גוסי"ט).
- הגרסה הרשמית מול האמת: באופן רשמי דווח כי מיכאלס נהרג ב"תאונת דרכים" במינסק בלילה שבין ה-12 ל-13 בינואר 1948. בפועל, המקורות מאשרים כי מדובר היה ברצח פוליטי מתוכנן היטב בהוראת סטלין, שבוצע על ידי המשרד לביטחון המדינה (MGB) בראשות אבאקומוב וצנאבה. בתו של סטלין, סבטלנה, מעידה כי שמעה את אביה מאשר בטלפון: "ובכן, תאונת דרכים", כאישור לביצוע הפעולה.
- נסיבות הרצח: מיכאלס נשלח למינסק כנציג הוועדה לפרסי סטלין כדי לצפות בהצגות. יחד איתו נרצח המבקר ולדימיר גולובוב, שהיה למעשה מודיע של המשטרה החשאית, אך ככל הנראה "ידע יותר מדי" ולכן חוסל יחד עם מיכאלס על ידי דריסה משאית לאחר שכבר נרצחו או הוכו למוות.
- מניעים: הפופולריות העצומה של מיכאלס בקרב יהודי העולם והיותו סמל לאומי, לצד פרנויה של סטלין לגבי "קשר ציוני" וחשד לגבי איסוף מידע על משפחתו, הובילו לחיסולו.
חיסול הוועד היהודי האנטי-פשיסטי (EAK) המקורות מתארים את השלבים בחיסול הוועד, שהוקם במקור כדי לגייס תמיכה עולמית בברית המועצות בזמן המלחמה.
- פרשת קרים: עילה מרכזית לרדיפות הייתה מכתב שנשלח לסטלין ב-1944 על ידי מיכאלס, איציק פפר ואחרים, שהציע להקים רפובליקה יהודית בחצי האי קרים. סטלין השתמש בזה מאוחר יותר כהוכחה לניסיון "לנתק את קרים מברית המועצות" לטובת האינטרסים האמריקאים.
- המעצרים והמשפט: בסוף 1948 ותחילת 1949 נאסרו חברי הוועד, בהם סופרים ואנשי רוח בולטים כמו פרץ מארקיש, דוד ברגלסון, לייב קויטקו ודוד הופשטיין. המשפט התנהל בדלתיים סגורות ב-1952.
- תפקידו של איציק פפר: המשורר איציק פפר מתואר כדמות טראגית ששיתפה פעולה עם ה-NKVD והעידה עדות שקר נגד חבריו (ובעיקר נגד מיכאלס המת) מתוך פחד ותקווה להינצל, אך בסופו של דבר הוצא להורג יחד עם כולם.
- ההוצאה להורג: ב-12 באוגוסט 1952, "ליל המשוררים הרצוחים", הוצאו להורג חברי הוועד (למעט לינה שטרן שנשלחה לגלות).
בנימין זוסקין והתיאטרון היהודי בנימין זוסקין, שותפו האגדי של מיכאלס לבמה (שגילם את "השוטה" ב"המלך ליר"), ירש את ניהול התיאטרון לאחר הרצח.
- זוסקין חי בפחד מתמיד לאחר מות מיכאלס. הוא נעצר כשהוא חולה, נלקח מבית החולים כשהוא ישן, ועבר עינויים קשים.
- הוא הוצא להורג ב-12 באוגוסט 1952 יחד עם שאר חברי הוועד.
- התיאטרון (גוסי"ט) נסגר ב-1949, וארכיוניו הושמדו או הוזנחו.
משפט הרופאים המקורות קושרים ישירות בין רצח מיכאלס לבין "משפט הרופאים" ב-1953.
- בהודעה הרשמית על "הרופאים הרוצחים" הוזכר מיכאלס כמי שהעביר הוראות מארגוני ריגול יהודיים ("הג'וינט") לרופאים לחסל מנהיגים סובייטים.
- עדותו של יעקב אטינגר חושפת כיצד אביו, פרופ' אטינגר, נחקר ועונה למוות עוד ב-1951 כחלק מהכנת הקרקע לעלילה זו. התוכנית כללה ככל הנראה הוצאות להורג פומביות וגירוש יהודי ברית המועצות לסיביר, אך נקטעה עם מות סטלין.
זיכרון והנצחה
- נטליה וובסי-מיכאלס: בתו של מיכאלס, שעלתה לישראל ב-1972, מספרת על הניסיונות לשמר את הארכיון של אביה, על כך שחלק מהחומרים נשרפו על ידי השלטונות הסובייטים, ועל האכזבה מכך שבישראל (נכון למועד הראיונות) לא היה עניין מספיק בהקמת מוזיאון לזכרו או לשימור תרבות היידיש.
- איליה ארנבורג: מוזכר כמי שהיה הראשון לרמוז בגלוי על הרצח של מיכאלס בהספד שכתב, וכמי שסירב לחתום על מכתבי הגינוי נגד "הרופאים הרוצחים".
נושאים נוספים המקורות כוללים גם מידע היסטורי על יהדות קרים (קראים ומצודת צ'ופוט-קלה), על דוד קראייב (ראש העיר היהודי של יבפטוריה שנרצח ב-1918), ועל דמויות תרבות נוספות כמו החזן משה קוסביצקי. כמו כן, מובאים קטעים ממחזה דמיוני המתאר שיחה בין רוחותיהם של מיכאלס וזוסקין בכלא.
– P100-1f.pdf
– P100-2f.pdf
– P100-3f.jpg
– P100-4f.jpg
– P100-5f.jpg
– P100-6f.jpg
– P100-7f.pdf
– P100-8f.pdf
– P100-9f.pdf
– P100-10f.jpg
– P100-11f.pdf
– P100-12f.pdf
– P100-13f.pdf
– P100-14f.jpg
– P100-15f.pdf
– P100-16f.pdf
– P100-17f.pdf
– P100-18f.pdf
– P100-19f.pdf
– P100-20f.pdf
– P100-21f.pdf
– P100-22f.pdf
– P100-23f.jpg
– P100-24f.pdf
– P100-25f.jpg
– P100-26f.jpg
– P100-27f.jpg
– P100-28f.pdf
– P100-29f.jpg
– P100-30f.jpg
– P100-31f.pdf
– P100-32f.pdf
– P100-33f.pdf
– P100-34f.jpg
– P100-35f.jpg
– P100-36f.jpg
– P100-37f.jpg
– P100-38f.pdf
– P100-39f.jpg
– P100-40f.pdf
– P100-41f.jpg
– P100-42f.pdf
– P100-43f.pdf
– P100-44f.pdf
– P100-45f.jpg
– P100-46f.pdf
– P100-47f.pdf