דמותו של מ. שאץ-אנין (מקס שאץ) מצטיירת כאישיות רב-גונית המשלבת בין אינטלקטואליזם עמוק, רוח מהפכנית ורגישות תרבותית רחבה. הוא מתאר את מסלול חייו כשילוב של "אור וצל".
להלן הרחבה על קווי אישיותו כפי שהם עולים מזיכרונותיו:
1. רומנטיקן מהפכני
שאץ-אנין מגדיר את עצמו ואת פועלו דרך המושג "רומנטיקה מהפכנית". הוא האמין שהשאיפה להפוך את ה"חלום" על עולם צודק וקומוניסטי ל"מציאות" היא הכוח המניע של תקופתו, והיא זו שנתנה לו את הכוח להתגבר על קשיים אישיים ופיזיים. הוא ראה באידיאל חבר לדרך שליווה אותו לאורך כל חייו המודעים.
2. חופש מחשבתי וספקנות מוקדמת
כבר בילדותו גילה רוח מרדנית ואפיקורסית. בגיל חמש בלבד הוא אתגר את המלמד שלו בשאלה התאולוגית: "ומי ברא את אלוהים?". אביו, למרות שהיה בעל רקע תורני, תמך בחשיבתו החופשית ושחרר אותו מה"חדר" לטובת מורים פרטיים שלימדו אותו תנ"ך ושפות ברוח ההשכלה. שאץ-אנין מציין שהסביבה האינטלקטואלית בביתו, שבה שכנו בצוותא ספרי קודש עם יצירות של שילר, היינה ופושקין, עיצבה את עולמו.
3. מחויבות לצדק חברתי ומשפטי
כמשפטן בהשכלתו (בעל תואר "דוקטור למשפט חילוני וכנסייתי" מאוניברסיטת ברן), הוא רתם את כישוריו לטובת המאבק החברתי. הוא עבד כעורך דין בריגה ופעל כסנגור של אסירים פוליטיים בתקופות של ריאקציה שלטונית, מתוך מטרה מוצהרת לחלץ את אותם "פושעים" (בעיני השלטון) לחופשי או להקל בעונשם. הוא חש קשר אורגני למעמד הפועלים היהודי וראה בו את הכוח המוסרי המוביל.
4. אינטלקטואל ואוהב תרבות
אישיותו ספוגה בהערצה לתרבות העולם. שהותו בפריז ובשווייץ כללה ביקורים בלתי פוסקים במוזיאונים ובגלריות, וטיולים בטבע שאותם חווה ביראת כבוד. הוא היה קשור עמוקות למוזיקה הקלאסית (מוצרט, בטהובן ושטראוס) ולספרות הרוסית והאירופית. מחקריו הרבים על ליו טולסטוי, ולדימיר מאיאקובסקי ואחרים מעידים על עומקו המחקרי.
5. נווד ואיש העולם הגדול
חייו התאפיינו בנדודים ובהגירה פוליטית. הוא חי ופעל בברן, פריז, וינה, סנט פטרבורג, קייב וריגה. הוא מתאר את עצמו כ"בן אובד" שחוזר אל משפחתו אחרי שנות נדודים ארוכות, אך תמיד נמשך חזרה אל זרם החיים התוסס והאקטיבי של המרכזים התרבותיים והמהפכניים.
6. עקשנות מול מגבלות
למרות שסבל מקוצר ראייה חריף (14 דיופטר), שבגללו שוחרר משירות צבאי, הוא לא נותר פסיבי בזמן מלחמה ומצוקה אלא בחר להילחם באמצעות "הנשק של המילה החיה והמודפסת" ברדיו, בעיתונות ובהרצאות.
שאץ-אנין היה דמות שביקשה לגשר בין הלאומיות היהודית לאינטרנציונליזם הסוציאליסטי, ובין המציאות היומיומית הקשה של עמו לבין החזון הרומנטי של עתיד משוחרר.
– P82-1f.jpg
– P82-2f.jpg
– P82-3f.jpg
– P82-4f.pdf
– P82-5f.pdf
– P82-6f.pdf
– P82-7f.pdf
– P82-8f.jpg
– P82-9f.jpg
– P82-10f.pdf