הזוג זליג (זכאר מירונוביץ') ולאה (לאה מויסייבנה) צ'רפס מתוארים כזוג יוצא דופן שחלקו חיי נישואין במשך 62 שנים. חייהם היו שזורים בעשייה אקדמית ומקצועית ענפה בריגה שבלטביה, ובהמשך בבאר שבע שבישראל.
להלן פרטים מורחבים על כל אחד מהם ועל חייהם המשותפים:
זליג (זכאר מירונוביץ') צ'רפס
זליג צ'רפס, המכונה במקורות גם זכאר מירונוביץ' או זליג בן מאיר, היה דמות בולטת בקהילה הרפואית והמדעית:
- קריירה רפואית ואקדמית: הוא היה פרופסור ודוקטור למדעי הרפואה, רופא מוערך ומדען שפרסם מחקרים רבים. הוא עמד בראש מחלקה רפואית וזכה להערכה עצומה מצד עמיתיו, מטופליו ותלמידיו, שכינו אותו "דוקטור צ'רפס" כתואר של כבוד שהיה נעלה מכל דרגה רשמית אחרת.
- עבודה בריגה ובאר שבע: בריגה עבד בבית החולים "ביקור חולים". לאחר עלייתו לישראל התגורר בבאר שבע והמשיך להיות פעיל בכתיבה ובתרגום.
- פעילות ספרותית ותרגומית: זליג עסק רבות בתרגום טקסטים מקראיים לרוסית, ביניהם תהילים, קהלת וישעיהו. הוא ראה חשיבות רבה בשילוב של ידע רפואי עם רוחניות ומוסר יהודי.
- אישיות: הוא מתואר כאדם בעל שילוב נדיר של רומנטיקה ומחשבה מרוממת יחד עם גישה קונסטרוקטיבית ומעשית לחיים. חבריו העידו עליו שחיים לצדו היו כ"קיר אבן" איתן.
לאה (לאה מויסייבנה) צ'רפס
לאה צ'רפס הייתה אשת אקדמיה מוערכת בזכות עצמה:
- מומחית לפילולוגיה: היא הייתה פילולוגית, מוסמכת למדעי הפילולוגיה, שהתמחתה בספרות יוונית ורומית עתיקה. היא כתבה עבודת דוקטורט מרתקת על נושא זה.
- קריירת הוראה: לאה החלה ללמד לטינית בבתי ספר תיכוניים בריגה בשנת 1941 ובהמשך לימדה במשך שנים רבות באוניברסיטה הממלכתית של לטביה. היא הייתה מורה אהובה מאוד על תלמידיה, שלעתים קרובות פנו אליה לעזרה גם שנים לאחר סיום לימודיהם.
- עמידה בקשיים: בשנת 1953, בתקופת "עלילת הרופאים" ואנטישמיות גוברת, נעשה ניסיון לפטר אותה מהאוניברסיטה, אך היא זכתה לתמיכה רחבה מצד הסטודנטים והרקטור, שהדגישו את המקצועיות שלה והתנגדו להאשמות השווא נגדה.
- פטירה: לאה הלכה לעולמה ב-14 בספטמבר 2001.
חייהם המשותפים ומשפחתם
- זוגיות משלימה: למרות שהיו שונים מאוד באופיים, זליג ולאה קיימו מערכת יחסים שהוגדרה כ"דוגמה נעלה של יחסים". זליג ביקש במפורש שלפני מותו, כאשר יזכירו אותו, יזכירו תמיד גם את לאה.
- משפחה: לזוג נולדו שתי בנות, ששתיהן הלכו בדרכי אביהן והפכו לרופאות. הן היגרו לארצות הברית, שם גידלו את משפחותיהן. המקורות מציינים גם את נכדיהם וניניהם, ביניהם נינה שנקראת על שם זליג.
המקורות מציירים תמונה של זוג משכיל, שורשי ומחויב, שהצליח לשמר את זהותו היהודית ואת המצוינות המקצועית שלו לאורך עשורים של תהפוכות היסטוריות בברית המועצות ובישראל.
– P185-1f.jpg
– P185-10f.jpg
– P185-11f.jpg
– P185-12f.jpg
– P185-13-03f.jpg
– P185-13-05f.jpg
– P185-13f.pdf
– P185-14f.pdf
– P185-2f.jpg
– P185-3f.jpg
– P185-4f.jpg
– P185-4f.pdf
– P185-13-01f.jpg
– P185-5f.jpg
– P185-6f.jpg
– P185-7f.jpg
– P185-8f.jpg
– P185-9f.jpg