הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב, הרב זצ"ל או הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית.
הרב קוק שימש ברבנות בלטביה, עלה לארץ ישראל בכ"ח אייר תרס"ד (1904), בראשית ימי העלייה השנייה, ופיתח משנה פילוסופית־קבלית אוהדת ביחס לציונות וליישוב החדש. התמנה לרבן של יפו והמושבות, ולאחר מלחמת העולם הראשונה לרבה האשכנזי של ירושלים. הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל וכיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון, וכן ייסד את ישיבת מרכז הרב בירושלים ועמד בראשה.
פסיקותיו מהוות יסוד לפסיקה בענייני היחס לשלטון יהודי בימינו, בענייני מצוות התלויות בארץ ובעוד נושאים, בקרב הציונות הדתית ובחוגים נוספים. הגותו, שעלתה על הכתב בספרים שחיבר ושנערכו מכתביו בעיקר בתחומי ההלכה, האגדה, הפילוסופיה והמוסר, היא מרכיב משמעותי בהשקפת העולם של זרמים שונים בציונות הדתית, בהגות הציונית הכללית, ובהגות היהודית בכללה, ובכלל זה באורתודוקסיה המודרנית. לעומת זאת ספג התנגדות חריפה מצד חלק מהעולם החרדי.
נולד בעיירה גריבה (Grīva) שבפלך ויטבסק של האימפריה הרוסית (כיום חלק מהעיר דאוגבפילס בלטביה) לפערל זלטא (לבית פלמן), ולרב שלמה זלמן קוק (אחיינו של הרב מרדכי גימפל יפה), בוגר ישיבת וולוז'ין. התחנך אצל אביו, שהיה 'מתנגד', אך הושפע גם מחסידי חב"ד ובפרט משפחתה של אמו (אביה, רפאל פלמן, היה ממקורבי ה"צמח צדק"). מגיל תשע בערך הגיע לעיתים אל דווינסק הסמוכה לביתו, לשוחח בדברי תורה עם רב העיר, הרב ראובן הלוי לוין, שהשפיע רבות על דרך לימודו. מגיל חמש עשרה למד כשנתיים אצל הרב אליעזר דון יחיא והרב יעקב רבינוביץ (בנו של הרב מרדכי גימפל יפה מרוז'ינוי שהיה אח־סבתו (אם אביו) של הרב קוק) בלוצין, ואחר כך אצל רבה של סמרגון, הרב נח חיים אברהם שפירא.
לפני הגיעו לגיל עשרים הוסמך להוראה על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, מחבר "ערוך השולחן". בשנת ה'תרמ"ד (1884) השתדך עם אלטה בת־שבע, בתו של הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת), רבה של פוניבז' באותה עת, ובהמשך רבה של ירושלים. לאחר אירוסיו למד במשך כשנה וחצי בישיבת וולוז'ין, שבראשותה עמד הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב), ובו ראה אחר כך את רבו המרכזי. לאחר נישואיו בניסן ה'תרמ"ו (1886), חזר הרב קוק ללמוד ולגור בפוניבז' סמוך לחותנו האדר"ת, ושם נולדה בתו הבכורה פרידה חנה בי"ז בטבת ה'תרמ"ח (1888).
מקור: ויקיפדיה
תמונות 4132
