מקורות אלו בוחנים את הזיכרון ההיסטורי ואת החיים היהודיים בלטביה, תוך התמקדות מיוחדת בתקופת השואה ובהשפעותיה המאוחרות. המסמכים כוללים עדויות אישיות מפורטות מגטו ריגה, דיווחים על פעולות ונדליזם נגד אנדרטאות וסקירה של כנסים אקדמיים העוסקים בתרבות יהדות הבלטיקה. חלק מהטקסטים עוסקים במתחים פוליטיים סביב מצעדי וטרנים של הוואפן אס-אס ובתגובת הממשל הלטבי לאירועים אלו. בנוסף, מופיעים מסמכים רשמיים של מוזיאון השואה בארצות הברית ומידע על הקצאת משאבים לשיקום אתרי זיכרון בלטביה. יחדיו, המקורות מציגים מאמץ רב-זרועי לתיעוד ההשמדה הנאצית לצד התמודדות חברתית עכשווית עם מורשת העבר. זהו אוסף המשלב בין חקר ההיסטוריה לבין המאבק המודרני באנטישמיות ובשכחה.
המקורות שלפנינו מציגים תמונה מורכבת ורב-ממדית של תולדות יהודי לטביה, תוך התמקדות בשלושה צירים מרכזיים: חורבן הקהילה היהודית בשואה, מאמצי הזיכרון והמחקר בלטביה המודרנית, וההתמודדות הציבורית והפוליטית עם סוגיית שיתוף הפעולה המקומי והאנטישמיות.
אירועים מרכזיים
- השואה בלטביה (1941–1944): עם הכיבוש הנאצי ביוני 1941, החלו מעשי טבח המוניים ביהודי לטביה על ידי הנאצים ומשתפי פעולה מקומיים (H13-10f, H13-1f). אירוע השיא היה הטבח ביער רומבולה (נובמבר-דצמבר 1941), שבו נרצחו כ-28,000 עד 30,000 יהודים (H13-21-2f, H13-1f). המקורות מתארים גם את הקמת גטו ריגה (הגטו הגדול והגטו הקטן) ואת התנאים הקשים בו (H13-1f, H13-7f).
- פורום שטוקהולם (2000): ועידה בינלאומית שעסקה בחינוך, מחקר וזיכרון השואה. נשיאת לטביה, ויירה ויקה-פרייברגה, נשאה בה נאום מרכזי שבו הכירה באחריות המוסרית של ארצה ובצורך לחקור את העבר ללא משוא פנים (H13-10f, H13-9f).
- צעדות ה-16 במרץ: צעדות שנתיות בריגה לזכר הליגיונרים הלטבים שלחמו בשורות הוואפן אס-אס. אירועים אלו עוררו מחלוקת בינלאומית עזה וביקורת מצד ארגונים יהודיים (כמו מרכז ויזנטל), שראו בהם האדרה של פושעי מלחמה (H13-17f, H13-21-1f, H13-21-3f).
- ועידות "יהודים בעולם משתנה": סדרה של ועידות בינלאומיות בריגה שעסקו בהיסטוריה, תרבות וזיכרון יהדות לטביה והמדינות הבלטיות (H13-15f).
מקומות מרכזיים
- ריגה: בירת לטביה, שבה התרכזו מרבית האירועים – החל מהגטו ובית הכנסת הכוראלי שנשרף ב-4 ביולי 1941, ועד לוועידות המודרניות וצעדות הליגיון (H13-1f, H13-17f, H13-10f).
- יער רומבולה (Rumbula): אתר הטבח ההמוני ביהודי ריגה, שהפך לסמל של רצח עם בלטביה (H13-21-2f, H13-1f).
- יער ביקרניקי (Bikernieki): אתר נוסף של רצח המוני של יהודים ואחרים (H13-1f).
- ליפאיה (Liepāja): עיר שבה התרחשו מעשי רצח יהודים ובשנים האחרונות הושחתו בה אנדרטאות זיכרון לשואה (H13-12f).
- סלספילס (Salaspils): אתר מחנה ריכוז ומוות, שבו ניצבת כיום אנדרטה מרכזית (H13-10f).
אישים מרכזיים
- ויירה ויקה-פרייברגה (Vaira Vīķe-Freiberga): נשיאת לטביה שהובילה קו תקיף של הכרה בשואה ובצורך בחשבון נפש לאומי (H13-10f, H13-9f).
- ז'אניס ליפקה (Žanis Lipke): חסיד אומות העולם לטבי שהציל עשרות יהודים מגטו ריגה תחת סכנה עצומה (H13-11f, H13-14f).
- יואל ויינברג (Joel Weinberg): היסטוריון וניצול גטו ריגה, שסיפק עדות מפורטת על החיים וההישרדות בגטו (H13-7f).
- קונרדס קאלייס (Konrads Kalejs): חשוד בפשעי מלחמה ששירת ב"קומנדו אראייס", שמשפטו והסגרתו עמדו במרכז הדיון הציבורי בלטביה ובאוסטרליה (H13-17f).
- פר אולמרק (Per Ahlmark): סופר ופוליטיקאי שוודי, לוחם נחוץ באנטישמיות, שתמך בלטביה אך דרש ממנה להתמודד עם עברה (H13-14f).
- גונטיס אולמניס (Guntis Ulmanis): נשיא לטביה לשעבר שהקים את ועדת ההיסטוריונים לחקר פשעי המשטרים הטוטליטריים (H13-10f, H13-8f).
מחקר וחינוך
המקורות מדגישים את המאמץ הממשלתי והאקדמי לשמר את זיכרון השואה באמצעות תרגום ספרים כמו "Tell Ye Your Children" ללטבית (H13-20f), הקמת תערוכות על תולדות היהודים (H13-21-5f) ושיתוף פעולה עם מוזיאון השואה בוושינגטון (USHMM) בפרויקטים של היסטוריה בעל-פה (H13-16f, H13-19f).
רשימת מקורות
– H13-1f
– H13-2f
– H13-3f
– H13-4f
– H13-5f
– H13-7f
– H13-8f
– H13-9f
– H13-10f
– H13-11f
– H13-12f
– H13-13f
– H13-14f
– H13-15f
– H13-16f
– H13-17f
– H13-18f
– H13-19f
– H13-20f
– H13-21-1f
– H13-21-2f
– H13-21-3f
– H13-21-4f
– H13-21-5f