מסמך זה מכיל קטעי זיכרונות אישיים של אלמר ריבוש, המתעדים את ימיה הראשונים של המלחמה בריגה ואת המעבר הכפוי לגטו. הכותב מתאר ברגש את קריסת השגרה המשפחתית, את תחושות הפטריוטיזם המעורבות בחרדה לגורל ילדיו, ואת האנטישמיות הגואה מצד השכנים הלטבים. התיאור מתמקד במאמציו הסיזיפיים של ריבוש להכשיר למגורים "אחוזה" רעועה בתוך הגטו, תוך ניסיון נואש לשמור על צלם אנוש ועל תחושת בית עבור משפחתו. מבעד לשורות עולה תמונה כואבת של חיי היומיום תחת הכיבוש הנאצי, המאופיינים ברעב, בעבודות כפייה ובידיעות המצמררות על הרציחות ההמוניות ביערות. זהו עדות חיה על כושר ההישרדות היהודי אל מול המציאות האכזרית של השמדת קהילת יהודי לטביה.
המסמכים שלפנינו מציגים תמונה מפורטת ומצמררת של החיים ושל המוות בגטו ריגה, כפי שחווה אותם אלמאר ריבוש בין יוני 1941 לפברואר 1942. הזיכרונות מתארים את המעבר המהיר מחיים חופשיים ורגילים למציאות של רדיפות, רעב, עבודת כפייה ורצח המוני.
אישים מרכזיים
קורבנות:
- אלמאר ריבוש: מחבר הזיכרונות, ששרד את הגטו בזכות תושייתו ועבודתו כבנאי תנורים ("pechnik"), עד לבריחתו בפברואר 1942 (H75-1s).
- אליה: אשתו של אלמאר, שהפגינה כוח נפשי רב בטיפול בילדיהם ובהוריה הקשישים בתנאי הגטו הקשים (H75-1s).
- דימה: בנו הקטן של אלמאר, שחווה את אימי המלחמה והגטו מגיל צעיר מאוד (H75-1s).
- לידיה: בתו התינוקת של אלמאר, שנולדה לתוך המציאות של הגטו (H75-1s).
- מימי: קרובת משפחה או אומנת שנשארה מחוץ לגטו בתחילה ותמכה במשפחה באספקת מזון (H75-1s).
- פניה פאלק: חברה של המשפחה שאיבדה את בעלה ואחיה בפרעות (H75-1s).
- סופיה יב. גורביץ': קרובת משפחה שהמתינה לשווא לשובו של בעלה, בוריס לבוביץ', שנלקח על ידי הנאצים (H75-1s).
- ג. מינסקר, אינג' בלומנאו, קאופרט ומ. מינץ: חברי ה"יודנראט" (מועצת היהודים) שהוקמה בריגה כדי לנהל את ענייני הקהילה מול השלטון הנאצי (H75-1s).
- פרופסור דובנוב: היסטוריון יהודי מפורסם שחי בגטו והמשיך לכתוב בו את ספרו על תולדות היהודים (H75-1s).
נאצים ומשתפי פעולה:
- סטנקה (Stanke): קצין גרמני (לייטיננט) שהיה דמות מרכזית בניהול העבודה בגטו וביצוע "ציד" עובדים ברחובות (H75-1s).
- טוכל (Tuchel): פלדפבל גרמני שלקח חלק פעיל בהתעללות ביהודים ובגיוסם לעבודות כפייה (H75-1s).
- דראלה (Drallé): גרמני מקומי (פולקסדויטשה) שפעל כצייד אדם אכזרי שתפס יהודים לעבודות פרך (H75-1s).
- דנצקופ (Danckop): קצין לטבי שתואר כסדיסט קיצוני שנהנה להתעלל ביהודים באופן אישי והשתתף בפיקוח על מעשי הרצח (H75-1s).
- אייזמן: יהודי ששימש כנהג עגלה ועבד עבור הגרמנים, שתואר כמי שאימץ את דרכי הנאצים ואף היכה יהודים אחרים (H75-1s).
סקירה היסטורית על בסיס המקורות
תחילת המלחמה בריגה ב-22 ביוני 1941 לוותה בבהלה ובניסיונות בריחה כושלים של משפחת ריבוש לכיוון בולדורקי (H75-1s). עם כניסת הגרמנים לעיר ב-1 ביולי, החלו מיד גזרות נגד היהודים: חובה לענוד טלאי צהוב על החזה ועל הגב, איסור הליכה על מדרכות, ואיסור קנייה בחנויות רגילות (H75-1s).
הקמת הגטו וה"אקציות": בסוף 1941 הוקם הגטו באזור "פרשטאט" במוסקבה, וכל היהודים נאלצו להצטופף בשטח מצומצם המוקף גדר תיל (H75-1s). האירוע הטראומטי ביותר המתואר הוא ה"אקציות" (פעולות הרצח ההמוניות) בסוף נובמבר ותחילת דצמבר 1941. במהלך ימים אלו, אלפי יהודים, בעיקר זקנים, נשים וילדים, הובלו ליערות ביקרניקי (Biķernieki) ונרצחו ביריות (H75-1s). ריבוש מתאר את הרחובות שטופי הדם ואת שיירות הנעליים והחפצים הנטושים שנותרו לאחר הטבח (H75-1s).
החיים ב"גטו הקטן": לאחר הרצח ההמוני, הוקם "גטו קטן" עבור הגברים המסוגלים לעבוד, שהופרדו ממשפחותיהם (H75-1s). ריבוש מתאר את עבודתו כבנאי תנורים בגטו, תפקיד שהעניק לו חופש תנועה יחסי ואפשרות לסחור בחפצים תמורת מזון (H75-1s). הוא מתאר כיצד היהודים הפכו למומחים ב"ארגון" (גניבה או סחר לא חוקי) של מצרכים בסיסיים כדי לשרוד את החורף הלטבי הקר (H75-1s).
הבריחה: לאחר חודשים של חיים תחת איום מתמיד, הצליח אלמאר ריבוש לברוח מהגטו ב-4 בפברואר 1942, תוך שהוא מנצל את יציאתו לעבודה בעיר ומסיר את הטלאי הצהוב מעליו (H75-1s).
הרחבה על מקורות חשובים
המקור העיקרי העומד לרשותנו הוא זיכרונותיו של אלמאר ריבוש (H75-1s). חשיבותו של מקור זה נובעת מהיותו עדות ראייה ישירה ומפורטת שנכתבה סמוך לאירועים. ריבוש אינו מסתפק בתיאור יבש של העובדות, אלא מעניק הצצה לעולמם הפנימי של הכלואים, לדילמות המוסריות שלהם ולמנגנוני ההישרדות הנפשיים והפיזיים שפיתחו (H75-1s). הוא מתאר את הציניות הנאצית, את האכזריות של משתפי הפעולה הלטבים, וגם את הניכור שנוצר לעיתים בין היהודים המקומיים ליהודים שהובאו מגרמניה וממרכז אירופה (H75-1s).
רשימת מקורות
- H75-1s : זיכרונות אישיים של אלמאר ריבוש (Elmar Rivosh) על החיים בגטו ריגה, לטביה, בין השנים 1941-1942, הכוללים תיאורים של הגירוש, ה"אקציות" ובריחתו מהגטו.
H75-1s