Letters from Ghetto Riga / Photos's file / תיק – מכתבים מגטו ריגה / תמונות

מקורות אלו מתעדים את הטרגדיה והרדיפה של יהודי לטביה במהלך המאה ה-20 תחת שלטון המשטרים הטוטליטריים. המסמכים כוללים רשימות מפורטות של שמות קורבנות ומגורשים המציינות את שנות לידתם וכתובותיהם, לצד עדות היסטורית על הגירושים ההמוניים שאירעו ביוני 1941. ספר זיכרון בלטבית מתמקד בחוויותיהם הקשות של אנשי צוות רפואי שנכלאו במחנות הגולאג הסובייטיים, תוך תיאור התנאים הבלתי אנושיים וההתעללות שעברו. בנוסף, קטעי עיתונות בשפה הרוסית משקפים את המשבר ההומניטרי והפגיעה הכלכלית בקהילה היהודית בתקופות קדומות יותר של מלחמה. יחדיו, המקורות מספקים מבט פנורמי על אובדן חיי האדם, עקירת האוכלוסייה והרס הקהילות היהודיות באזור זה. המידע משמש כגלעד לזכרם של אלו שסבלו מרדיפות פוליטיות ואתניות לאורך עשורים של תהפוכות שלטוניות.

הגירוש המוני מלטביה ב-14 ביוני 1941 היה אירוע טראומטי שבוצע על ידי השלטונות הסובייטיים, ובו נשלחו למעלה מ-15,000 אזרחים לטביים לאזורים מרוחקים בברית המועצות (H87-7-1f, H87-8f). הקהילה היהודית הושפעה באופן לא פרופורציונלי; למרות שהיהודים היוו פחות מ-5% מהאוכלוסייה, הם היוו כ-11.7% מהמגורשים (H87-7-1f). לפי הערכות שונות, בין 1,770 ל-5,000 יהודים גורשו באותו לילה (H87-7-1f, H87-7-2f, H87-7-3f).

השלכות הגירוש והתנאים במחנות

הגירוש כוון נגד מי שנחשבו "אלמנטים מסוכנים חברתית", כולל פוליטיקאים, תעשיינים, סוחרים עשירים ומנהיגים דתיים וציוניים (H87-7-1f, H87-9f). המגורשים נאספו מבתיהם באישון לילה והועלו על קרונות משא בתחנות רכבת כמו שקירטובה (Šķirotava), שם בוצעה לרוב הפרדה בין ראשי המשפחות (הגברים) לבין הנשים והילדים (H87-7-1f, H87-7-2f, H87-9f).

היעדים המרכזיים לגירוש היו אזורי סיביר (קרסנויארסק, טומסק, נובוסיבירסק) ומחנות עבודה באזור ויאטקה (Vyatka) וסוליקאמסק (Solikamsk) (H87-2-2f, H87-5f, H87-7-1f). התנאים במחנות היו קשים מנשוא וכללו רעב כבד, עבודת כפייה מפרכת ביערות, קור קיצוני ומחלות כמו פלגרה ודלקת ריאות (H87-7-1f, H87-7-2f, H87-10f). שיעורי התמותה היו גבוהים מאוד; במחנות מסוימים, למעלה מ-60% מהמגורשים נספו במהלך השנה הראשונה (H87-7-1f).

אנשי רפואה תחת דיכוי

מקורות העוסקים באנשי רפואה מתארים כיצד רופאים יהודים רבים בלטביה נרדפו הן על ידי המשטר הסובייטי (בגירושי 1941) והן לאחר מכן על ידי המשטר הנאצי (H87-10f, H87-3-1f). רופאים שגורשו לסיביר נאלצו לעיתים קרובות לעבוד בתנאים תת-אנושיים תוך ניסיון להעניק סיוע רפואי דל לחבריהם למאסר (H87-10f). עם הכיבוש הנאצי ביולי 1941, החל טרור נוסף שכוונו ישירות נגד רופאים יהודים שנותרו בלטביה, מתוך כוונה להשמיד את הקהילה היהודית על בסיס גזעי (H87-10f).

אישים מרכזיים

קורבנות (מגורשים ואנשי רפואה שנרדפו):

• פרופ' פאול מינץ (Paul Mintz): מנהיג יהודי ומומחה למשפט פלילי, שנספה בגירוש ב-1941 (H87-7-1f).
• הרב מרדכי נורוק (Mordechai Nurok): ממנהיגי תנועת "המזרחי" וחבר סיימה (הפרלמנט הלטבי), שגורש על ידי הסובייטים (H87-7-1f).
• מרדכי דובין (Mordechai Dubin): מנהיג "אגודת ישראל", שגורש אף הוא (H87-7-1f).
• ברוך מינקוביץ' (Baruch Minkowicz): ניצול גירוש 1941 שסיפק עדות מפורטת על תהליך המעצר והתנאים במחנות (H87-7-2f).
• ד"ר או' אלקס (O. Alks): רופא שגורש למחנות עבודה וסיפק עדויות על חיי היומיום והטיפול הרפואי במחנות (H87-10f).
• זלמן סליבקין (Zalman Slivkin): איש עסקים מדאוגבפילס שגורש ושרד כנגד כל הסיכויים (H87-7-1f).
• גסיה קמאיסקי (Gesia Kamaiski): נערה שגורשה לסיביר כיתומה, שרדה והפכה לימים לפעילה למען זכויות המגורשים (H87-7-1f).
• ד"ר ש' אברמוביץ' (S. Abramovics): רופא שנרדף תחת המשטרים הדיקטטוריים (H87-9f).

מבצעי הדיכוי (נציגי השלטון הסובייטי האחראים לגירוש):

• סמיון שוסטין (Semjons Šustins): קומיסר ביטחון הפנים של לטביה הסובייטית, חתום על פקודות גירוש רבות (H87-8f).
• יאניס ציניס (Jānis Cinis): סגן קומיסר הפנים הסובייטי בלטביה (H87-8f).
• זינובי קריביצקי (Zinovijs Krivickis): בכיר במנגנוני הביטחון הסובייטיים שהיה מעורב בארגון הגירושים (H87-8f).
• אלכסנדר ברזגין (Aleksandrs Brezgins): פקיד בכיר במערך הדיכוי הסובייטי (H87-8f).

הרחבה על מקורות חשובים

• H87-7-1f: מאמר אקדמי מקיף מאת ההיסטוריון דב לוין, המתמקד ספציפית בגירוש יהודי לטביה. המקור מנתח את הסיבות הפוליטיות והחברתיות לגירוש, מספק נתונים סטטיסטיים מדויקים ומתאר את גורל המנהיגות היהודית תחת השלטון הסובייטי.
• H87-8f: מסמך המרכז תקצירים מתוך כנס בינלאומי שנערך ב-2001 בנושא הגירוש כפשע נגד האנושות. הוא חשוב במיוחד להבנת המחקר המודרני על המבנה הארגוני של הגירוש וההיבטים המשפטיים של אירועים אלו.
• H87-10f: מקור ייחודי המתמקד באנשי רפואה (רופאים, אחיות, רוקחים) שהיו קורבנות של הדיכוי הפוליטי בלטביה בין השנים 1940-1953. הוא מספק מבט אנושי ואישי על ההתמודדות המקצועית והמוסרית של רופאים בתוך המחנות והגטאות.

רשימת מקורות

• H87-1-1f : קטעי עיתונות מהמגזין "Evreiskaya Nedelya" משנת 1915 העוסקים בגירוש יהודי קורלנד במלחמת העולם הראשונה.
• H87-2-2f : כתבה עיתונאית משנת 2008 על מפגש זיכרון בישראל עבור ניצולי הגולאג והגירושים מלטביה ואסטוניה.
• H87-3-1f : בולטין מידע של משרד החוץ הלטבי משנת 2001 העוסק בחקר הגירושים, תיעוד חסידי אומות העולם ופעילות להנצחת השואה.
• H87-3-2f : תוכנית הכנס הבינלאומי "הגירוש של 14 ביוני 1941: פשע נגד האנושות" שנערך בריגה.
• H87-4f : רשימות שמיות נרחבות של יהודים שגורשו מערים שונות בלטביה ביוני 1941, מסודרות לפי מקום מגורים.
• H87-5f : מפה טופוגרפית המפרטת את פריסת מחנות הגולאג המרכזיים ברחבי ברית המועצות.
• H87-6f : הזמנה למפגש זיכרון של איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה בישראל עבור קורבנות הדיכוי הסטליניסטי.
• H87-7-1f : מאמר מחקרי מפורט מאת דב לוין על הגירוש ההמוני של יהודי לטביה לאזורים מרוחקים בברית המועצות ביוני 1941.
• H87-7-2f : עדותו האישית של ברוך מינקוביץ' המתארת את תהליך המעצר, הגירוש והתנאים הקשים במחנות העבודה הסובייטיים.
• H87-7-3f : תכתובת הכוללת ביבליוגרפיה ומידע על רשימות שמיות של מגורשים מלטביה בשנים 1940-1941.
• H87-8f : קובץ תקצירי הרצאות ומסמכים מכנס בינלאומי הדן במבנה הארגוני של הדיכוי ובפשעים נגד האנושות בלטביה.
• H87-9f : קטעים מתוך ספר בעברית המתארים את הגירוש לסיביר ואת חיי הקהילה היהודית תחת הכיבוש הסובייטי.
• H87-10f : ספר מחקרי מאת דזינטריס אלקס העוסק בגורלם של אנשי רפואה לטביים תחת דיכוי פוליטי בין השנים 1940-1953.

H87-1-1f

H87-2-2f

H87-3-1f

H87-3-2f

H87-4f

H87-5f

H87-6f

H87-7-1f

H87-7-2f

H87-7-3f

H87-8f

H87-9f

H87-10f

** end of Letters from Ghetto Riga / Photos files **

**Press to go back to holocaust Table**