אברהם חפץ הוא בנם של שמעיה ומאשה חפץ, ואחיו של מאיר חפץ שנפל במלחמת העצמאות. אברהם קרוי על שם סבו, אברהם-זאב חפץ.
הנצחת משפחתו
אברהם חפץ פעל רבות להנצחת בני משפחתו. ב-28 בנובמבר 1991, הוא ארגן טקס להסרת הלוט מעל שלוש לוחות זיכרון באולם "איגוד יוצאי לביה ואסטוניה" בתל אביב. הלוחות הוקדשו לזכרם של:
- הוריו: שמעיה ומאשה חפץ.
- אחיו: מאיר חפץ, שנפל בקרב על ירושלים במלחמת העצמאות.
- בני משפחתו שנספו בשואה בריגה: סבתו ריסיה חפץ, דודו שמואל חפץ, דודתו גיטה מחטוס ובעלה הרברט, ודודתו ז'ניה חפץ.
במכתב שכתב בדצמבר 1991, תיאר אברהם את הטקס כאירוע "חגיגי ומרגש" שבו השתתפו קרובים, חברים וידידים, וציין כי המעמד "השרה עלי אווירה של רגיעה ושביעות רצון" לאחר שהצליח להגשים את חובו המוסרי כלפי משפחתו.
רקע משפחתי
- הוריו: אביו, שמעיה חפץ, נולד ברוסיה ב-1881 והיה תעשיין וסוחר עצים מצליח בריגה. אמו, מאשה, נולדה ב-1883. הוריו עלו ארצה עם ילדיהם (ובהם אברהם) ב-17 באוגוסט 1931 והתיישבו בתל אביב.
- אחיו מאיר: מאיר, שהיה צעיר מאברהם, נולד בריגה ב-1920, עלה ארצה ב-1931, שירת ב"הגנה" ובצבא הבריטי, ונפל בקרב על "ארמון הנציב" בירושלים באוגוסט 1948.
פרטים אישיים
בזמן כתיבת מכתבו ב-1991, התגורר אברהם חפץ ברחוב ארלוזורוב 6 בתל אביב. הוא חתם על מכתביו ועל דברי ההסבר לטקס כמי שמוקיר את זכר משפחתו ופועל לשימור מורשתם.
אברהם חפץ, שזה "תיק אישי שלו", פועל כאוצר של הזיכרון המשפחתי. הוא הדמות שמחזיקה את "החוט המקשר" בין העבר בריגה, המאבק בארץ ישראל והצורך להנציח את הנספים והנופלים עבור הדורות הבאים.
1. המוקד העיקרי: מאיר חפץ (הבן והאח שנפל)
מאיר חפץ הוא הדמות הזוכה לפירוט הנרחב ביותר במקורות, הן מבחינת סיפור חייו והן מבחינת תיאור אישיותו.
- ביוגרפיה: נולד בריגה ב-1920, עלה ארצה ב-1931 ולמד בגימנסיה "הרצליה".
- שירות צבאי: היה פעיל ב"הגנה" מ-1936, שירת בצבא הבריטי ובחטיבה היהודית הלוחמת (הבריגדה) באירופה במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר שובו, למד באוניברסיטה העברית והיה פעיל בליווי שיירות לירושלים.
- נפילתו: נפל ב-17 באוגוסט 1948, כמפקד הפעולה לכיבוש "ארמון הנציב" בירושלים, כשהוא בן 28.
- דמותו: המקורות מתארים אותו כ"חייל עברי – חייל הליכוד", אדם משכיל, צנוע, מנהיג טבעי ואמיץ לב.
2. דמויות המפתח: שמעיה ומאשה חפץ (ההורים)
המקורות מקדישים פרקים נרחבים לתיאור חייהם כעמודי התווך של המשפחה.
- שמעיה חפץ: אבי המשפחה, יליד 1881. היה תעשיין וסוחר עצים מצליח בריגה, ופעיל מרכזי בחיי הקהילה והתרבות העברית בעיר. מתואר כבעל חזון ששאף תמיד להקים מפעלי תעשייה בארץ ישראל. נפטר ב-1964.
- מאשה חפץ: אם המשפחה, ילידת 1883. המקורות מתארים אותה כמי שהקימה בית ציוני תוסס ופתוח בריגה, שהיה מרכז לאינטליגנציה היהודית. היא הקפידה על חינוך עברי לבניה ונפטרה כחודש לפני בעלה, ב-1964.
3. הדמות המארגנת: אברהם חפץ (הבן והאח המנציח)
אברהם הוא הדמות שדרכה מועבר כל המידע. הוא אינו נושא הביוגרפיה, אלא המתעד שלה.
- תפקידו: הוא היוזם והמארגן של טקס הקמת לוחות הזיכרון ב-1991. הוא זה שכותב את המכתבים המלווים את התיעוד ומסביר כי ראה בהנצחה זו "חוב מוסרי" למשפחתו.
4. בני המשפחה שנספו בשואה
המקורות מפרטים את שמותיהם וסיפורם הקצר של קרובי המשפחה שנותרו בריגה ונספו בשואה (עבורם הוקדש לוח זיכרון נפרד):
- ריסיה חפץ: סבתם של אברהם ומאיר, שהייתה דמות ידועה בקהילה היהודית בריגה.
- שמואל חפץ: בנה של ריסיה, משכיל ובקיא בשפה העברית, נספה במחנה עבודה ב-1925 (לפני השחרור).
- גיטה מחטוס (חפץ) ובעלה הרברט: אחותו של שמעיה ובעלה, נספו בשואה בריגה.
- ז'ניה חפץ: אשת דודם של אברהם ומאיר, נספתה בשואה.
5. דמויות נוספות (אזכורים משניים)
- מר ברוך בג: המורה העברי הראשון בריגה ומנהל מכון וינגייט לשעבר, שנשא דברים בטקס ההנצחה.
- כתריאל ליבסון: נציג "העלייה החדשה" מברית המועצות שדיבר בטקס.
- אברהם-זאב חפץ: סבו של אברהם, שעל שמו הוא קרוי.
- שלמה חפץ: אחיו של שמעיה, שתיאר בכתביו את דמותה של מאשה.
תקציר הנרטיב העולה מהמקורות: המקורות מגוללים סיפור של משפחה ציונית שורשית מריגה (משפחת חפץ), אשר עלתה ארצה בשנות ה-30, בנתה את חייה בתל אביב ושילמה מחיר כבד במלחמת העצמאות עם נפילת הבן מאיר. המסמכים משמשים כגלעד לזכר ההורים, הבן הלוחם ובני המשפחה שנספו באירופה, תחת ניצוחו של הבן הנותר, אברהם.
P36-1f – Letter to Association of Latvian and Estonian Jews
P36-2f – Things that were said in memorial plaques ceremony