מקורות אלו מתעדים את פועלו של אליעזר אטינגן, מנהיג ציוני בולט ביהדות לטביה, ואת קורות הקהילה היהודית בתקופות של תמורה ומשבר. הטקסטים סוקרים את ראשית התנועה הציונית בריגה, הקמת אגודות ומוסדות חינוך מקצועי, וכן את מאמצי הסיוע לפליטים יהודים במהלך מלחמת העולם הראשונה. לצד זאת, מובאת סקירה היסטורית רחבה על רדיפות היהודים והשמדתם בידי הנאצים ברחבי אירופה תחת שלטון הרייך השלישי. המקורות מדגישים את חשיבות העזרה ההדדית, המאבק לשמירה על זהות לאומית והקמת תשתיות כלכליות וחברתיות שהיוו בסיס לעלייה ולאחיזה בארץ ישראל. זוהי עדות רב-ממדית על חוסן קהילתי, מנהיגות אישית והטרגדיה הנוראה שפקדה את יהדות אירופה במאה העשרים.
אליעזר אטינגן 1868-1956 (נפטר בגיל 88) היה ממנהיגיה הבולטים של יהדות לטביה, פעיל ציוני מרכזי בריגה ובישראל, ודמות מפתח במוסדות העזרה והחינוך של הקהילה.
להלן פירוט על פועלו ותולדות חייו כפי שהם עולים מן המקורות:
ראשית דרכו ופעילות ציונית מוקדמת
- מוצא ולימודים: אטינגן נולד בעיר וליז', שם שימש כמורשה מטעם הוועד האודיסאי של "חובבי ציון". בשנת 1896 עבר ללמוד באוניברסיטת ברן שבשוויץ, שם היה בין המייסדים של אגודת הסטודנטים הלאומית הראשונה שפעלה ברוח "חובבי ציון". בשנת 1897 עבר לאוניברסיטת ציריך, אך נאלץ להפסיק את לימודיו מחוסר אמצעים וחזר לריגה ביולי 1897.
- ייסוד הציונות בריגה: עם שובו לריגה, היה אטינגן בין המייסדים של האגודה הציונית הראשונה בעיר, "ציון", וחבר בוועד שלה. בהמשך היה ממייסדי האגודה הציונית השנייה, "נס ציונה".
- ציר בקונגרסים: אטינגן נבחר כציר לוועידת ציוני רוסיה בוורשה (1898), וכן השתתף כציר בקונגרס הציוני השני ובקונגרס השלישי בבאזל. הוא פעל רבות להפצת הרעיון הציוני בקרב איגודי סטודנטים וחוגי מתבוללים בריגה ובערים אחרות.
פעילות ציבורית וחינוכית בריגה
- חברת "מפיצי השכלה": החל משנת 1901 היה אטינגן חבר בוועד הסניף הריגאי של חברת "מפיצי השכלה". הוא שימש כגזבר האגודה בשנת 1904 והמשיך לפעול בה עד עלייתו לארץ בשנת 1935.
- בית הספר היהודי למלאכה: אטינגן היה חבר בוועדה המנהלת של בית הספר למלאכה בריגה, מוסד חינוכי מפואר שהכשיר מאות תלמידים יהודים במקצועות המסגרות, הנגרות והחשמל.
- מוסדות רפואה: הוא היה חבר בקורטוריון (חבר נאמנים) של בית החולים "ביקור חולים" בריגה, שבו הוקם בניין מפואר הודות לתרומתו של אולריך מילמן.
סיוע לפליטים במלחמת העולם הראשונה
בתקופת מלחמת העולם הראשונה (1914–1915), כאשר גורשו רבבות יהודים מליטא ומקורלנד, עמד אטינגן בראש הוועדה הציבורית לעזרת הפליטים בריגה.
- הוא ארגן את קבלת הפנים לעשרות אלפי פליטים, דאג למגורים, מזון וסיוע משפטי.
- במסגרת תפקידו כמנהל חברת הנפט "מאזוט" בריגה, העמיד לרשות הצבא את מסילת הברזל הפרטית של החברה לצורך הורדת פצועים, דבר שסייע לו בקידום אינטרסים של הפליטים מול השלטונות.
- במקרה מפורסם המתואר בזכרונותיו, הוא הצליח לשחד את הגנרל גוברנאטור קורלוב ב-20,000 רובל כדי לאפשר לפליטים שהות להתארגן ולבחור את יעד הגלייתם, ובכך מנע את שליחתם למקומות מרוחקים ללא קהילה יהודית.
פעילותו בארץ ישראל
אטינגן עלה לארץ בשנת 1935, כשהוא כבר דמות מוכרת ומוערכת.
- העובד הציוני והנוער הציוני: הוא היה תומך נלהב של תנועת "הנוער הציוני" ו"העובד הציוני". הוא נחשב לאחד ממייסדי "מפעלי העובד הציוני" ושימש כיו"ר הראשון של החברה. אטינגן פעל רבות לביסוס הקיבוצים של התנועה (כמו ניצנים וכפר גליקסון) וסייע בגיוס הלוואות עבורם.
- איגוד יוצאי לטביה: הוא הקים בארץ את "איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה". בתקופת מלחמת העולם השנייה יזם דרך האיגוד משלוח של אלפי חבילות מזון ועזרה ליהודים שגורשו או ברחו לתוך ברית המועצות, ובכך הציל רבים ממוות ברעב.
- שיוך פוליטי וקריירה מקצועית: הוא היה נאמן לזרם של חיים וייצמן ופעל במסגרת "התאחדות הציונים הכלליים" (ובהמשך המפלגה הפרוגרסיבית). לפרנסתו קיבל פנסיה מחברת "של" (Shell), שאותה ניהל בארצות הבלטיות לפני עלייתו.
אטינגן תואר כ**"ג'נטלמן ציוני"**, אדם שהצטיין ביושר אישי, אצילות רוח ודאגה עמוקה לפרט ולכלל גם יחד. הוא נהג להגיש עזרה לנזקקים בשקט ובצנעה, מתוך תפיסה של "וחי אחיך עמך".
אליעזר אטינגן היה ממנהיגיה הבולטים של יהדות לטביה, פעיל ציוני מרכזי בריגה ובישראל, ודמות מפתח במוסדות העזרה והחינוך של הקהילה.
להלן פירוט על פועלו ותולדות חייו כפי שהם עולים מן המקורות:
ראשית דרכו ופעילות ציונית מוקדמת
- מוצא ולימודים: אטינגן נולד בעיר וליז', שם שימש כמורשה מטעם הוועד האודיסאי של "חובבי ציון". בשנת 1896 עבר ללמוד באוניברסיטת ברן שבשוויץ, שם היה בין המייסדים של אגודת הסטודנטים הלאומית הראשונה שפעלה ברוח "חובבי ציון". בשנת 1897 עבר לאוניברסיטת ציריך, אך נאלץ להפסיק את לימודיו מחוסר אמצעים וחזר לריגה ביולי 1897.
- ייסוד הציונות בריגה: עם שובו לריגה, היה אטינגן בין המייסדים של האגודה הציונית הראשונה בעיר, "ציון", וחבר בוועד שלה. בהמשך היה ממייסדי האגודה הציונית השנייה, "נס ציונה".
- ציר בקונגרסים: אטינגן נבחר כציר לוועידת ציוני רוסיה בוורשה (1898), וכן השתתף כציר בקונגרס הציוני השני ובקונגרס השלישי בבאזל. הוא פעל רבות להפצת הרעיון הציוני בקרב איגודי סטודנטים וחוגי מתבוללים בריגה ובערים אחרות.
פעילות ציבורית וחינוכית בריגה
- חברת "מפיצי השכלה": החל משנת 1901 היה אטינגן חבר בוועד הסניף הריגאי של חברת "מפיצי השכלה". הוא שימש כגזבר האגודה בשנת 1904 והמשיך לפעול בה עד עלייתו לארץ בשנת 1935.
- בית הספר היהודי למלאכה: אטינגן היה חבר בוועדה המנהלת של בית הספר למלאכה בריגה, מוסד חינוכי מפואר שהכשיר מאות תלמידים יהודים במקצועות המסגרות, הנגרות והחשמל.
- מוסדות רפואה: הוא היה חבר בקורטוריון (חבר נאמנים) של בית החולים "ביקור חולים" בריגה, שבו הוקם בניין מפואר הודות לתרומתו של אולריך מילמן.
סיוע לפליטים במלחמת העולם הראשונה
בתקופת מלחמת העולם הראשונה (1914–1915), כאשר גורשו רבבות יהודים מליטא ומקורלנד, עמד אטינגן בראש הוועדה הציבורית לעזרת הפליטים בריגה.
- הוא ארגן את קבלת הפנים לעשרות אלפי פליטים, דאג למגורים, מזון וסיוע משפטי.
- במסגרת תפקידו כמנהל חברת הנפט "מאזוט" בריגה, העמיד לרשות הצבא את מסילת הברזל הפרטית של החברה לצורך הורדת פצועים, דבר שסייע לו בקידום אינטרסים של הפליטים מול השלטונות.
- במקרה מפורסם המתואר בזכרונותיו, הוא הצליח לשחד את הגנרל גוברנאטור קורלוב ב-20,000 רובל כדי לאפשר לפליטים שהות להתארגן ולבחור את יעד הגלייתם, ובכך מנע את שליחתם למקומות מרוחקים ללא קהילה יהודית.
פעילותו בארץ ישראל
אטינגן עלה לארץ בשנת 1935, כשהוא כבר דמות מוכרת ומוערכת.
- העובד הציוני והנוער הציוני: הוא היה תומך נלהב של תנועת "הנוער הציוני" ו"העובד הציוני". הוא נחשב לאחד ממייסדי "מפעלי העובד הציוני" ושימש כיו"ר הראשון של החברה. אטינגן פעל רבות לביסוס הקיבוצים של התנועה (כמו ניצנים וכפר גליקסון) וסייע בגיוס הלוואות עבורם.
- איגוד יוצאי לטביה: הוא הקים בארץ את "איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה". בתקופת מלחמת העולם השנייה יזם דרך האיגוד משלוח של אלפי חבילות מזון ועזרה ליהודים שגורשו או ברחו לתוך ברית המועצות, ובכך הציל רבים ממוות ברעב.
- שיוך פוליטי וקריירה מקצועית: הוא היה נאמן לזרם של חיים וייצמן ופעל במסגרת "התאחדות הציונים הכלליים" (ובהמשך המפלגה הפרוגרסיבית). לפרנסתו קיבל פנסיה מחברת "של" (Shell), שאותה ניהל בארצות הבלטיות לפני עלייתו.
אטינגן תואר כ**"ג'נטלמן ציוני"**, אדם שהצטיין ביושר אישי, אצילות רוח ודאגה עמוקה לפרט ולכלל גם יחד. הוא נהג להגיש עזרה לנזקקים בשקט ובצנעה, מתוך תפיסה של "וחי אחיך עמך".
לצפייה בתמנות של אטינגן לחץ כאן
P1-1 – Pages from book Pirkei Zichronot. Pages 197-208
P1-2 – Pages from book Eliezer Etingen. Pages 26-27