המקורות הניתנים סוקרים את ההיסטוריה הדמוגרפית והחברתית של היישוב סטנדה (Stende) שבמחוז טלסי בלטביה. התיעוד כולל נתונים סטטיסטיים רשמיים משנת 1935 המפרטים את בעלי הבתים, המוסדות הציבוריים והעסקים המקומיים במושבה. חלק ניכר מהמידע מתמקד בקהילה היהודית הקטנה במקום, החל מדיווח על תשעה תושבים יהודים בשנת 1869 ועד לירידה לשלושה בלבד ערב מלחמת העולם השנייה. המסמכים מצביעים על חוסר ודאות בנוגע לגורל היהודים שנותרו ביישוב לאחר הכיבוש הגרמני ביולי 1941. סקירה זו משלבת בין דפי מידע של מוזיאון התפוצות לבין פרסומים ממשלתיים לטביים המשרטטים את דיוקן היישוב לאורך השנים.
היישוב סטנדה (בגרמנית: Stenden), הממוקם בנפת טאלסי (Talsi) שבחבל קורזמה (Kurzeme, הידוע גם כקורלנד), החל להתפתח בשנת 1897 בעקבות הקמת קו הרכבת מוסקבה-ונטספילס (C77-2f, C77-4f). ביישוב סמוך באותו מחוז, ספארה (Spāre), החלו להיבנות שבעת הבתים הראשונים בין השנים 1898–1901, גם כן בזיקה להקמת קו הרכבת (C77-2f). בין השנים 1920–1940 היו יישובים אלו חלק מלטביה העצמאית (C77-1f, C77-4f).
הנוכחות היהודית בסטנדה תועדה לראשונה בשנת 1869, אז התגוררו במקום 9 יהודים (C77-1f, C77-3f). לאחר מלחמת העולם הראשונה, נמנו 14 יהודים שהתגוררו באזור הכפרי של סטנדה (C77-3f, C77-4f). על פי נתוני המפקד הרשמי המודפס משנת 1935, אוכלוסיית היישוב סטנדה מנתה 719 תושבים, מתוכם זוהו 3 יהודים בלבד, שההוו 0.42% מכלל האוכלוסייה (C77-2f, C77-4f). ביישוב ספארה הסמוך נמנו באותה שנה 123 תושבים, מתוכם 3 יהודים (2.44% מהאוכלוסייה) (C77-2f).
המסמכים המודפסים בארכיון מספקים מידע מפורט על בעלי נכסים ועסקים בסטנדה בשנת 1935. בין בעלי הבתים ביישוב מופיעים השמות נחמה פרידברגס (Nechame Freidbergs, מס' נכס 17) ומרקוס גלייזר (Markus Glāzers, מס' נכס 21) (C77-2f). נחמה פרידברגס הפעילה ביישוב עסק של חדרים למטיילים (Istabas ceļotājiem) והחזיקה בטלפון שמספרו 33 (C77-2f). ברשימות מופיעים בעלי עסקים נוספים בסטנדה, כגון אדולף ריס (Adolfs Riss) שהפעיל טרקטור ופאב, אדולף גרינטלס (Adolfs Grīntāls) שניהל חנות מוצרי מושבות, ואדגרס אוטו (Edgars Otto) שניהל את בית המרקחת המקומי (C77-2f).
המידע על גורל הקהילה בתקופת המלחמה מבוסס על סקירות היסטוריות המצויות בארכיון. בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב שנחתם בין גרמניה לברית המועצות באוגוסט 1939, נכנס הצבא האדום ללטביה ובקיץ 1940 הוקם בה שלטון סובייטי (C77-4f). על פי המקורות, לא ידוע אם נותרו יהודים ביישוב בזמן סיפוח לטביה לברית המועצות באוגוסט 1940 (C77-1f, C77-3f). לאחר שהגרמנים כבשו את האזור ביולי 1941, אין פרטים או מידע מתועד לגבי גורלם של יהודים שהיו במקום, אם אכן היו כאלה (C77-1f, C77-4f). המידע ההיסטורי לגבי גורל היהודים בסטנדה לאחר הכיבוש הנאצי נותר בלתי ידוע (C77-3f).
The sources provided review the Demographic and social history of the settlement Standa (Stende) in the Talsi district of Latvia. The documentation includes Statistical data Official records from 1935 detailing the homeowners, public institutions, and local businesses in the colony. Much of the information focuses onJewish community The population of the place has been decreasing, from a reported nine Jewish residents in 1869 to a drop to only three on the eve of World War II. The documents indicate Uncertainty Regarding the fate of the Jews who remained in the settlement after The German occupation July 1941. This review combines information sheets from Diaspora Museum and Latvian government publications that paint a portrait of the settlement over the years.
The settlement Standa (In German: Stenden), located in the sub-district Talsi (Talsi) in the region Kurzema (Kurzeme, also known asCourland), began to develop in 1897 following the construction of the Moscow-Ventspils railway line (C77-2f, C77-4f). In a nearby settlement in the same district, Saffra (Spar), the first seven houses began to be built between 1898–1901, also in connection with the construction of the railway line (C77-2f). Between 1920–1940, these settlements were part ofIndependent Latvia (C77-1f, C77-4f).
The Jewish presence inStanda First recorded in 1869, when they lived there 9 Jews (C77-1f, C77-3f). After World War I, they were 14 Jews who lived in the rural area of Standa (C77-3f, C77-4f). According to the official printed census data from 1935, the population of the settlement Standa It had 719 residents, of whom 11 were identified. 3 Jews only, which constituted 0.42% of the total population (C77-2f, C77-4f). In the locality Saffra The nearby area had 123 residents that year, of whom 3 Jews (2.44% of the population) (C77-2f).
The documents printed inarchives Provide detailed information about property owners and businesses inStanda In 1935. Among the homeowners in the settlement are the names Nechama Friedbergs (Nechame Freidbergs, Property No. 17) andMarcus Glazer (Markus Glazers, Property No. 21) (C77-2f). Nechama Friedbergs Operated a business in the settlement Rooms for travelers (Rooms for travelers) and had a telephone number of 33 (C77-2f). The lists include other business owners in Stenda, such as Adolf Ries (Adolfs Riss) who operated a tractor and a pub, Adolf Grintels (Adolfs Grīntāls) who ran a colony products store, andEdgars Otto (Edgars Otto) who ran the local pharmacy (C77-2f).
The information about the fate of the community during the war is based on historical reviews found inarchivesFollowing Ribbentrop-Molotov Pact Signed between Germany and the Soviet Union in August 1939, the Red Army entered Latvia and in the summer of 1940 Soviet rule was established there (C77-4f). According to the sources, unknown Whether Jews remained in the settlement at the time of Latvia's annexation by the Soviet Union in August 1940 (C77-1f, C77-3f). After the Germans occupied the area in July 1941, No details or documented information regarding the fate of Jews who were there, if any (C77-1f, C77-4f). The historical information regarding the fate of the Jews inStanda After the Nazi occupation, it remained Unknown (C77-3f).
