מסמכים אלו מתעדים את חייו הבירוקרטיים והקהילתיים של ניסן גורביץ' בריגה שבלטביה במהלך שנות ה-30. האוסף כולל אישור עבודה רשמי המגדיר אותו כפועל, לצד הודעה משטרתית המזמנת אותו להתייצבות בצירוף מסמכי זיהוי. בנוסף, המקורות משקפים את מעורבותו העמוקה בחיים היהודיים דרך חברות במפלגה הציונית-סוציאליסטית המקומית. קבלות ואישורים ממוסדות כמו קרן היסוד וקרן קיימת לישראל מעידים על תרומותיו הכספיות למפעל הציוני. יחד, הפריטים מציירים תמונה של תושב זר המשלב בין מחויבויותיו לשלטון לבין פעילותו האידיאולוגית.
ניסן גורביץ' (Nisson Gurevitch) נולד בריגה בשנת 1903. הוא היה בנם של אברהם וגורביץ'. על פי תיאורו הפיזי במסמכיו הרשמיים, הוא היה בעל שיער בלונדיני, עיניים כחולות ומבנה פנים מוארך.
להלן פרטים נוספים על חייו ופעילותו כפי שהם משתקפים במקורות:
מעמד חוקי ומגורים
גורביץ' היה בעל נתינות רוסית במקור, אך לא רכש אזרחות אחרת, ולכן החזיק בתעודת זהות של הרפובליקה הלטבית ששימשה כמסמך מעבר (מעין "דרכון נאנסן" לפליטים). בבגרותו התגורר בריגה, בכתובת רחוב לאצ'פלאשה (Lāčplēša) 116, דירה 2.
חייו המקצועיים והאישיים
- תעסוקה: גורביץ' עבד כפועל (במסמכים בלטבית: Strādnieks), והחזיק בכרטיס היתר עבודה בתוקף לשנים 1934–1935.
- נישואין: ב-9 בספטמבר 1934 נישא לדבורה זקס (Debora Zaks) בעיר טוקומס (Tukums).
פעילות ציונית ופוליטית
גורביץ' היה מעורב באופן פעיל בחיי הקהילה היהודית-ציונית בלטביה:
- הוא היה חבר במפלגה הציונית-סוציאליסטית המאוחדת (צ.ס. וצ.ס.) בריגה.
- הוא תרם בקביעות למוסדות הלאומיים, ביניהם קרן היסוד (לה תרם סכומים שונים בשנים 1933–1934) וקרן קיימת לישראל.
העלייה לארץ ישראל
בשנת 1933 ניסה גורביץ' להגיש בקשה לוויזה לדרום אפריקה, אך בסופו של דבר פנה למסלול העלייה. ב-21 בספטמבר 1934 קיבל וויזה בריטית לארץ ישראל (פלשתינה) דרך פולין, תחת קטגוריה "C". הוא הגיע לנמל חיפה ב-15 באוקטובר 1934, שם אושרה כניסתו לארץ על ידי מחלקת ההגירה של המנדט הבריטי.
– P191-2f.pdf
– P191-3f.jpg
– P191-4f.pdf
– P191-6f.jpg
– P191-8-3f.jpg
– P191-8-2f.jpg
– P191-8-1f.jpg