רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (1843–1926), הידוע על שם ספריו ה**"אור שמח"** וה**"משך חכמה"**, היה מגדולי התורה והמנהיגים הרוחניים הבולטים ביהדות מזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. הוא כיהן כרבה של הקהילה היהודית בדווינסק (מטעם ה"מתנגדים") במשך כארבעים שנה, והיה דמות מרכזית שזכתה להערצה רבה בקרב כל שכבות העם.
להלן הרחבה על תחנות חייו, פועלו ודמותו כפי שהם עולים מהמקורות:
ראשית חייו וחינוכו
- רבי מאיר שמחה נולד בשנת 1843 בעיירה בלטרימנץ (Baltrimonys) שבפלך וילנה.
- כבר בילדותו נודע כעילוי יוצא דופן; בגיל 13 בלבד נאמר עליו כי כתב הערות למעשה על יצירה הלכתית של רב מפורסם, ובגיל 17 עבר ללמוד באיישישוק אצל רבי משה דנישבסקי.
- הוא נישא לבתו של צבי פלטיאל, גביר אמיד מביאליסטוק, שתמך בו כלכלית במשך שנים רבות ואפשר לו להקדיש את כל זמנו ללימוד תורה ללא עול פרנסה.
רבנותו בדווינסק
- בשנת 1887, בעקבות המלצתם של רבי יעקב חריף ורבי חיים סולובייצ'יק מבריסק, נבחר לכהן כרבה של הקהילה ה"מתנגדית" בדווינסק.
- הוא כיהן בתפקיד זה עד פטירתו ב-1926, ובמהלך השנים הפך לסמכות הלכתית עולמית.
- לצדו בדווינסק כיהן רבי יוסף רוזין (ה"רוגצ'ובר"), שהיה רב הקהילה החסידית בעיר. למרות השוני בדרכיהם הלימודיות, שררו ביניהם יחסי הערכה הדדיים עמוקים.
יצירתו התורנית
רבי מאיר שמחה חיבר חיבורים שהפכו לנכסי צאן ברזל בספרות התורנית:
- "אור שמח": חיבורו המפורסם על ה"משנה תורה" לרמב"ם, המצטיין בלוגיקה עמוקה, בקיאות רחבה וחידושים מקוריים.
- "משך חכמה": פירוש עמוק ומחשבתי על התורה, שפורסם לאחר מותו וזכה לפופולריות רבה בשל רעיונותיו המקוריים והשקפותיו על הלאומיות הישראלית.
- בנוסף, כתב חידושים על מסכתות הש"ס (כמו בבא קמא ובבא מציעא) ותשובות הלכתיות.
מנהיגות ציבורית וערכיו
- נאמנות לקהילה: בשנת 1906 סירב להצעה יוקרתית לכהן כרב בירושלים, לאחר שקהילתו בדווינסק התחננה בפניו שלא יעזוב.
- מסירות נפש במלחמת העולם הראשונה: כאשר מרבית יהודי דווינסק נמלטו מהעיר בשל הקרבות, סירב רבי מאיר שמחה לעזוב את העניים והחלשים שנשארו מאחור, בהצהירו: "כל עוד יישארו תשעה יהודים בעיר, אני אהיה העשירי למניין".
- יחס לציונות ולארץ ישראל: הוא גילה אהדה רבה ליישוב ארץ ישראל וראה בצהרת בלפור ובפעילות הציונית "פקודה מן השמיים" המבשרת את תחילת הגאולה. הוא תמך באופן פעיל בקרן היסוד ובקרן קיימת לישראל.
- חסד וצניעות: הוא נודע כאיש חסד ורגישות חברתית, שדאג לעניים, סירב להעלאות בשכרו והקדיש את כספו לצדקה.
מותו ומורשתו
- רבי מאיר שמחה נפטר בריגה בשנת 1926.
- הלווייתו הייתה אירוע המוני שבו השתתפו אלפים מכל זרמי היהדות בדווינסק ובסביבתה.
- זכרו הונצח בדווינסק על ידי הקמת בתי כנסת וישיבות על שמו, ודמותו נותרה כסמל של גאונות תורנית משולבת במנהיגות ציבורית אמיצה ורבת חסד.
– P25-1f.pdf
– P25-2f.jpg
– P25-3f.pdf
– P25-04f.jpg
– P25-5f.pdf
– P25-6f.jpg
– P25-7f.jpg
– P25-8f.jpg
– P25-9f.jpg
– P25-10f.pdf
– P25-11f.jpg
– P25-12f.pdf
– P25-13-1f.pdf
– P25-13-2f.pdf
– P25-13-7f.jpg
– P25-14f.pdf
– P25-15f.pdf
– P25-16-1f.jpg
– P25-16-3f.jpg
– P25-16f.pdf