אפרים סאמונוב (E. Samunov) היה רב בקהילת ווינדאוי (Windau, כיום וונטספילס שבבלטביה). הוא היה בנו של הרב גרשון מענדל סאמונוב, שכיהן אף הוא כרב, ונכדו של הרב מרדכי אורי'.
להלן פרטים נוספים העולים מן המקורות אודותיו ואודות פועלו התורני:
רקע משפחתי ואישי
- הוריו: אביו, הרב גרשון מענדל, נפטר בעיר ליבוי (Liepāja) בי' בשבט ה'תרע"ט (1919). אמו, מרת חנה בת הרב אורי הכהן, נפטרה בריגא בערב ראש חודש מנחם אב ה'תרע"ז (1917).
- בנו: עבודתו התורנית יצאה לאור על ידי בנו, נפתלי צבי יהודא סאמונוב. המו"ל של כתביו (ככל הנראה בן אחר או נכד) היה ה. ל. סאמונוב מריגא.
- הקשר ללטביה: משפחתו ופועלו היו נטועים עמוק בקהילות היהודיות בלטביה, בערים ווינדאוי, ליבוי וריגא. המסמכים אודותיו נשמרו בארכיון ההיסטורי של איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה.
פועלו התורני
הרב סאמונוב חיבר קונטרס בשם "הכה"ג והסגן" (הכהן הגדול והסגן), העוסק בענייני המקדש ועבודת הכהן הגדול. הקונטרס כולל דיונים מעמיקים בנושאים הבאים:
- עבודת הכהן הגדול וסגנו: חקירות הלכתיות בנוגע למינוי הסגן, תפקידו והאפשרות שיחליף את הכהן הגדול אם זה ייפסל לעבודה. הוא דן בהרחבה במקרים היסטוריים, כגון זה של יוסף בן אלם ושל בני קמחית ששימשו בכהונה גדולה.
- הפרשת הכהן הגדול: ביאור העניין של הפרשת הכהן הגדול מביתו שבעה ימים קודם יום הכיפורים. הוא מנתח סוגיות אלה לאור המקורות בתלמוד הבבלי, בירושלמי ובדברי הראשונים (רש"י, רמב"ם ותוספות).
- הפשטת הפסח: דיון בהפשטת עורו של קורבן הפסח כאשר י"ד בניסן חל להיות בשבת.
- הכהן הגדול וביתו: חקירות הלכתיות הנוגעות למושג "ביתו" (אשתו) של הכהן הגדול והצורך שיהיה נשוי כדי לכפר בעד ביתו ביום הכיפורים.
כתביו של הרב סאמונוב מתאפיינים בסגנון למדני ישיבתי, המשלב בקיאות במקורות חז"ל עם ניתוח קפדני של שיטות הראשונים והאחרונים. הוא עוסק רבות בדקדוק בדברי הרמב"ם וביישוב קשיות על שיטתו מתוך המקורות.
– P64-1f.pdf