ישראל חיים טביוב (1858–1920) היה סופר, עיתונאי, חוקר לשון, פדגוג ומתרגם עברי בולט, אשר פעל בעיקר בעיר ריגה. בנפשו התמזגו הפקחות והחריפות של יהדות ליטא עם הסדרנות והנימוס של יהדות קורלנד, והוא נחשב לאחד האישים המרכזיים שעיצבו את הספרות והחינוך העברי בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
דרכו הספרותית והפובליציסטית
טביוב נכנס לעולם הספרות בגיל מאוחר יחסית, כשהוא בן שלושים. פריצתו הגדולה הייתה בשנת 1889 עם סדרת הפליטונים "דוגמאות מספר המילים" שפורסמה ב"המליץ", ובה הציג לקסיקון הומוריסטי ושנון שזכה להצלחה כבירה בזכות סגנונו המעודן והבהיר. הוא נחשב לאחד הפליטוניסטים הראשונים, אם לא הראשון, בספרות העברית. טביוב דגל ב"בינוניות מדעת" – הוא האמין שבמצב שבו השפה העברית עדיין אינה חיה בדיבור, על הסופרים להתמקד בשיפור הלשון, בכתיבת מאמרים, פליטונים ותרגומים, במקום לנסות ליצור רומנים גדולים ו"מלאכותיים".
תרומתו לחינוך ולשפה העברית
טביוב חולל מהפכה בהוראת העברית ובספרות הילדים:
- "עדן הילדים" (1896): ספר לימוד מודרני שהחליף את שיטות הלימוד המיושנות (כמו ה"סידור" או ספרי מליצה כבדים) בסיפורים רעננים וילדותיים. הספר זכה להצלחה עצומה ויצא בלמעלה מ-11 מהדורות תוך שנים ספורות.
- "החבר": טביוב הוציא לאור עיתון יומי מנוקד לילדים, יוזמה חדשנית לתקופתה שנועדה להרגיל את הנוער לשימוש יומיומי בשפה.
- "אגרון לבני הנעורים": ספר שנועד ללמד ילדים כיצד לכתוב מכתבים בעברית טבעית ולא מליצית.
מחקרי לשון ואנתולוגיות
טביוב הקדיש חלק ניכר מזמנו למחקר פילולוגי ולשימור נכסי התרבות העברית:
- "אוצר המילים והפתגמים": לקסיקון מקיף הכולל למעלה מ-3,000 משלים ופתגמים ממקורות ישראל עם ביאורים מפורטים.
- אנטולוגיות ספרותיות: הוא ערך את "מבחר הספרות" ו**"אוצר השירה והמליצה"**, שסרקו אלף שנות יצירה עברית, מימי ספרד ועד העת החדשה, ונועדו להנגיש את קלאסיקה העברית לצעירים.
יחסו לשפות והפולמוס על היידיש
טביוב היה קנאי לשפה העברית והתנגד בחריפות ליידיש (אותה כינה "ז'רגון"), בטענה שהיא שפה לועזית שאינה מייצגת את הנשמה הלאומית. הוא אף פרסם מאמרים נגד עיתונות היידיש בלוחמה שנודעה כ"ריב הלשונות". עם זאת, באופן אירוני, הוא כתב בעצמו פליטונים ביידיש תחת שמות בדויים כדי להגיע להמון העם, ואף חקר את היסודות העבריים בתוך היידיש.
עבודת התרגום
כדי להוכיח שהעברית יכולה להביע רעיונות מודרניים ומורכבים, תרגם טביוב יצירות מופת מהספרות האירופית, ביניהן "תמונת דוריאן גריי" לאוסקר ויילד ויצירות של צ'ארלס דיקנס וברטולד אורבך. תרגומו לויילד נחשב ל"ניצחון" של השפה העברית, שהראתה יכולת להתמודד עם דקויות של מחשבה אירופית מודרנית.
שנותיו האחרונות ומורשתו
חייו של טביוב הסתיימו בצל טרגדיות אישיות ונדודים בעקבות מלחמת העולם הראשונה והמהפכה ברוסיה; בנו הבכור הוצא להורג במוסקבה וחתנו נפטר זמן קצר לאחר מכן. הוא חזר לריגה תשוש ונפטר משבץ לב בשנת 1920. למרות תרומתו העצומה כ"סולל מסילה" בחינוך ובספרות, שמו נדחק במרוצת השנים לשולי דברי הימי של הספרות העברית, ייתכן בשל עמדתו המבודדת בקהילה היהודית בריגה והתמקדותו בצורות ספרותיות קצרות (פליטונים) ולא ברומנים גדולים.
– P38-1f.jpg
– P38-2f.pdf
– P38-3f.jpg
– P38-4f.jpg
– P38-5f.pdf
– P38-6f.pdf
– P38-7f.pdf
– P38-8f.jpg
– P38-9f.pdf
– P38-10f.pdf
– P38-11f.pdf
– P38-12f.pdf
– P38-13-3f.jpg
– P38-13f.pdf
– P38-14f.pdf
– P38-15f.pdf
– P38-16-2f.jpg
– P38-16f.pdf
– P38-17f.pdf
– P38-18f.pdf
– P38-19f.pdf
– P38-20f.jpg
– P38-21f.jpg
– P38-22f.jpg
– P38-23f.jpg
– P38-24f.jpg
– P38-25f.jpg
– P38-26f.pdf
– P38-27f.pdf
– P38-28f.pdf
– P38-29f.jpg
– P38-30f.pdf
– P38-31f.jpg
– P38-32f.pdf