על פי המקורות, בוריס (דב) טאובין הוא מחבר ספר הזכרונות "חיים שכאלה", המתעד שלושים שנה מחייו תחת השלטון הסובייטי, החל מנעוריו בריגה, דרך הגלות בסיביר ועד לעלייתו לישראל.
להלן הפרטים המרכזיים הידועים עליו מהמקורות:
רקע אישי ונעורים בריגה
- טאובין נולד בריגה, בירת לטביה, ובאפריל 1940 מלאו לו 20 שנה.
- הוא גדל במשפחה מבוססת; אביו היה שותף ומנהל במפעל סריגה ויבואן תה, ואמו הייתה פעילה בארגוני בריאות וסעד יהודיים.
- הוא היה סטודנט לכימיה באוניברסיטת ריגה ובמקביל למד כינור באקדמיה למוזיקה.
- מנעוריו היה ציוני נלהב ובקיץ 1937 הצטרף לתנועת בית"ר, שם מילא תפקידי הנהלה והדרכה בקן "ריגה-צפון".
הגירוש והחיים בסיביר
- ביוני 1941, לאחר הכיבוש הסובייטי של לטביה, גורש טאובין עם הוריו לסיביר. בתחנת הרכבת בריגה הופרד אביו מהמשפחה, ובוריס לא ראהו עוד (האב נפטר במחנה עבודה ב-1942).
- בתחילת 1942 גויס לגדוד עבודה ("גדוד בניה"), שם הוכשר כ"טכנאי נורמות" (חישוב מכסות עבודה ושכר), מקצוע בו עסק במשך שנים רבות.
- הוא חי ועבד במקומות שונים בסיביר, בעיקר בערים קראסנויארסק וקאנסק.
- בשנת 1945 התחתן עם ריבה פוגלמן, אותה הכיר עוד מפעילותם המשותפת בבית"ר ריגה.
השכלה וקריירה מקצועית בברית המועצות
- למרות היותו "מתיישב מיוחד" (סטטוס של גולה פוליטי), הצליח טאובין להשלים את לימודיו בהנדסה כימית דרך מכון ללימודים בהתכתבות בלנינגרד, וקיבל דיפלומה בהצטיינות ב-1955.
- הוא עבד כמהנדס במפעל לצבעים ולאחר מכן במפעל להידרוליזה ובמכון לתכנון מפעלי תעשייה בלטביה ("לאטגיפרופרום").
פעילות ציונית והמאבק לעליה
- טאובין היה דמות מרכזית בהתעוררות הציונית בריגה בשנות ה-60. הוא השתתף בהקמת אתר הזיכרון ברומבולה לזכר יהודי ריגה שנרצחו בשואה.
- הוא תרגם לרוסית את הספר "אקסודוס" של ליאון יוריס, שהופץ באופן מחתרתי ("סאמיזדאט") ועורר השראה בקרב יהודים רבים.
- הוא העביר הרצאות מחתרתיות בליווי שקופיות על ארץ ישראל, שזכו לפופולריות רבה.
- במשך שנים הגיש בקשות לעליה וסורב שוב ושוב על ידי השלטונות ("מסורב עליה"), תוך שהוא מנהל מאבק משפטי וציבורי מול משרד הפנים הסובייטי.
העליה לישראל
- לאחר מאבק ממושך, קיבל טאובין ומשפחתו אישור יציאה בפברואר 1971.
- הוא עלה לישראל עם אשתו, שני ילדיו (משה ולאה) ואמו ב-27 באפריל 1971.
- בערב העצמאות הראשון שלו בישראל, הוזמן לשאת דברים כעולה החדש הצעיר ביותר בעצרת חגיגית, שם ציטט את "שיר בית"ר" של ז'בוטינסקי.
– P39-1F.pdf