אברהם בלוב-אלינסון (א. בלוב) היה סופר, עיתונאי ומתרגם יהודי-סובייטי שעלה לישראל והקדיש את פועלו לשימור והפצת התרבות והספרות העברית. להלן פרטים מורחבים על חייו ופועלו כפי שהם עולים מהמקורות:
קריירה עיתונאית ושירות צבאי
לפני מלחמת העולם השנייה היה בלוב עובד בכיר בעיתון "לנינגראדסקאיה פראבדה". בקיץ 1944, בעודו טוראי יהודי ובלתי-מפלגתי בצבא האדום, מונה למזכיר האחראי (תפקיד קצין) של עיתון חטיבת התותחנים של הצי הבאלטי, "מטח בעד המולדת". תחת ניהולו הפך העיתון לאחד הטובים באזור הבאלטי והופיע באופן סדיר עד שחרורו מהצבא באוקטובר 1945.
פעילות ספרותית ותרבותית בברית המועצות
בלוב היה נטוע עמוק ביהדות ובתרבות העברית ופעל להחדרתה בקרב יהודי ברית המועצות.
- חקר התרגום: בשנת 1965 התפרסמה בשנתון הסובייטי "אמנות התרגום" מסה מקיפה שכתב על אברהם שלונסקי ועל תרגומו ל"יבגני אונייגין".
- תרגום ושימור זיכרון השואה: בעת שירותו בליבאוה (ליפאיה) לאחר המלחמה, תירגם לרוסית קטעים נרחבים מיומנו של קלמן לינקימר, מורה ליידיש שתיעד את גורל יהודי העיר. באותה תקופה פירסם בעיתון הצבאי את הרשימה "הילד שגדל במזוה" על הילד גרשון רייקין ששרד במחבוא – סיפור שזכה לסגירת מעגל מרגשת כשפגש את רייקין בישראל כעבור 40 שנה.
- שיתוף פעולה עם חוקרים: במשך למעלה מ-15 שנים עבד בשיתוף פעולה הדוק עם אריה לייב וילסקר, ויחד פירסמו חמישה ספרים ותרגומים רבים.
- הברחת כתבי יד: לפני עלייתו, סייע בהעברת כתבי יד של משוררים עבריים שנספו או נרדפו בשלטון הסובייטי, כגון חיים לנסקי ונחמן שווארץ, לישראל כדי שיפורסמו.
החיים בישראל
בלוב-אלינסון עלה לישראל בפברואר 1974 והתיישב בירושלים.
- מטרת כתיבתו: בהקדמה לספרו "איך הייתי בושי" (1990) הסביר כי ביקש להקנות לקורא הישראלי את תחושת ההוויה של רבבות יהודי ברית המועצות שהיו מנותקים משורשיהם ומאוצרות התרבות העברית.
- המשך פועלו: בישראל המשיך במפעל חייו – קירוב אוצרות התרבות והספרות העברית ליוצאי ברית המועצות באמצעות תרגומים לרוסית. הוא המשיך לעמוד בקשר עם אישים מרכזיים, כמו שאול אביגור, שהתעניינו בעבודתו ובתוכניותיו.
בלוב-אלינסון מתואר כמי ששימש גשר בין העולם היהודי והעברי לבין יהודי ברית המועצות, תוך שהוא פועל בתנאים קשים של דיכוי תרבותי ופוליטי.
P141-1 – Avraham Belov (Elinson) stories