המקורות הללו מתעדים את ההיסטוריה של הקהילה היהודית ביישוב ברונאבה (Brunava) שבמחוז באוסקה, לטביה. הקהילה נוסדה בשנות ה-60 של המאה ה-19 על אדמות אחוזה פרטית, וערב מלחמת העולם הראשונה הוקם במקום בית מדרש קטן ששימש כמרכז דתי. במהלך שנות ה-30, בעקבות רפורמה חקלאית, החלו השלטונות המקומיים להתנכל ליהודים, להחרים את מבנה בית המדרש ולהפוך אותו לבית ספר. המידע הסטטיסטי מציג כי בשנת 1935 חיו בכפר 14 יהודים בלבד מתוך אוכלוסייה כללית של 85 תושבים. עם כיבוש האזור על ידי הצבא הגרמני בקיץ 1941, הגיע הקץ לקהילה כאשר כל היהודים שנותרו במקום נרצחו. המסמכים משלבים סקירות היסטוריות, נתונים דמוגרפיים רשמיים ופרטים על גורל הקהילה בתקופת השואה.
כארכיונאי וחוקר, עליי לציין ראשית כי המקורות שסופקו עוסקים בקהילת ברונאבה (Brunava, המכונה בפי היהודים ברונובישוק) השוכנת במחוז באוסקה (Bauska) שבחבל זמגאלה (Zemgale, בעבר קורלנד) בלטביה, ולא באסטוניה (C-20-3f, C-20-4f, C20-1f). להלן סקירה היסטורית מפורטת על תולדות קהילה זו כפי שהן משתקפות במקורות המצורפים:
קהילה יהודית קטנה נוסדה בברונאבה בשנות השישים של המאה ה-19 (C-20-3f, C-20-4f). היישוב הוקם על אדמותיו של בעל אחוזה לטווי (C-20-4f, C20-1f). ערב מלחמת העולם הראשונה, קיבלה הקהילה היהודית במתנה מבנה קטן ששימש אותה כבית מדרש (C-20-3f, C20-1f). במקור באנגלית מצוין כי המבנה שימש כסמינר (Seminary) (C-20-4f).
בין שתי מלחמות העולם התגוררו בברונאבה 14 יהודים מתוך אוכלוסייה כללית של 85 תושבים (C-20-3f, C20-1f). על פי נתוני מפקד האוכלוסין משנת 1935 המופיעים במקור המודפס, האוכלוסייה מנתה 85 נפש (39 גברים ו-46 נשים), כאשר החלוקה האתנית הייתה: 65 לטוויים (76.47%), 14 יהודים (16.47%), 4 ליטאים (4.71%) ו-2 פולנים (2.35%) (C20-2f). ביישוב היו באותה עת 32 משקי בית נפרדים (C20-2f).
בעלי נכסים ואישים בולטים: המקור הסטטיסטי המודפס משנת 1936 מפרט שמות של בעלי מבנים ובעלי עסקים ביישוב:
חיי המסחר: ביישוב פעלו מספר חנויות לממכר מזון (Pārtikas preču tirgotavas) בבעלות יהודית:
במהלך שנות ה-30, במסגרת הרפורמה האגררית בלטביה, הולאמו אדמותיו של בעל האחוזה המקומי (C-20-3f, C20-1f). בעקבות זאת, החלו השלטונות המקומיים להציק לתושבים היהודים (C-20-3f). מבנה הבית מדרש הוחרם ונמסר לבית הספר המקומי, ומספר יהודים גורשו מדירותיהם (C-20-3f, C-20-4f). חברי הקהילה נקטו בצעדים משפטיים נגד שלטונות הנפה, אולם אלו לא הועילו (C-20-3f, C20-1f).
בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב שנחתם באוגוסט 1939, סופחה לטביה לברית המועצות בקיץ 1940 (C-20-4f). תקופת השלטון הסובייטי נמשכה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה (C-20-3f). ב-22 ביוני 1941 תקפה גרמניה את רוסיה, וזמן קצר לאחר מכן כבשו הכוחות הגרמניים את האזור (C-20-4f, C20-1f). היהודים שנותרו ביישוב באותה עת נרצחו בידי הגרמנים במהלך קיץ 1941 (C-20-3f, C-20-4f).
C20-1f
C20-2f
C-20-3f
C-20-4f
These sources document the history of the Jewish community in the settlementRonava(Brunava) in the Ouka district, Latvia. The community was founded in the 1860s on the lands of a private estate, and on the eve of World War I aBeit MidrashA small village that served as a religious center. During the 1930s, following an agricultural reform, local authorities beganTo harass Jews, to confiscate the Beit Midrash building and turn it into a school. The statistical information shows that in 1935, there lived in the village14 JewsOnly out of a total population of 85 residents. With the occupation of the area by the German army in the summer of 1941, the end came for the community whenAll JewsThose who remained were murdered. The documents combine historical overviews, official demographic data, and details aboutThe fate of the communityDuring the Holocaust.
As an archivist and researcher, I must first note that the sources provided deal with the Jewish community.Ronava(Brunava, known by the JewsBronowiszko) located in the provinceIn Osaka(Bauska) in the regionZamgale(Zemgale, in the pastCourland) inLatvia, and not in Estonia (C-20-3f, C-20-4f, C20-1f). Below is a detailed historical overview of the history of this community as reflected in the attached sources:
A small Jewish community was founded inRonavaIn the 1860s (C-20-3f, C-20-4f). The settlement was established on the lands ofLandlord of the Latvian estate(C-20-4f, C20-1f). On the eve of World War I, the Jewish community received a small building as a gift that served as aBeit Midrash(C-20-3f, C20-1f). The original English text indicates that the building was used as a seminary (Seminary) (C-20-4f).
Between the two world wars, they lived inRonava14 Jews out of a total population of 85 residents (C-20-3f, C20-1f). According to the 1935 census data appearing in the printed source, the population numbered 85 (39 men and 46 women), with the ethnic breakdown being: 65 Latvians (76.47%),14 Jews(16.47%), 4 Lithuanians (4.71%) and 2 Poles (2.35%) (C20-2f). There were 32 separate households in the settlement at that time (C20-2f).
Property owners and prominent figures:The printed statistical source from 1936 lists the names of building owners and business owners in the locality:
Trading life:There were several food stores operating in the settlement (Food retailers) Jewish-owned:
During the 1930s, as part ofAgrarian reformIn Latvia, the lands of the local landlord were nationalized (C-20-3f, C20-1f). As a result, the local authorities began to harass the Jewish residents (C-20-3f). The structure of theBeit MidrashIt was confiscated and given to the local school, and a number of Jews were evicted from their homes (C-20-3f, C-20-4f). Members of the community took legal action against the district authorities, but these were unsuccessful (C-20-3f, C-20-1f).
FollowingRibbentrop-Molotov PactSigned in August 1939, Latvia was annexed toSoviet UnionIn the summer of 1940 (C-20-4f). The period of Soviet rule lasted until the outbreak of World War II (C-20-3f). On June 22, 1941, Germany attacked Russia, and shortly thereafter German forces occupied the area (C-20-4f, C20-1f). The Jews remaining in the settlement at that time were murdered by theGermansDuring the summer of 1941 (C-20-3f, C-20-4f).
C20-1f
C20-2f
C-20-3f
C-20-4f
