הטקסטים המובאים סוקרים את פועלו של וולף לאצקי-ברתולדי, הוגה דעות ואיש ציבור מרכזי בתולדות התנועה הלאומית היהודית. המקורות עוסקים בפילוסופיית הנדודים היהודית ובחשיבותה של ההגירה בתהליך הפרודוקטיביזציה של המוני העם, תוך דגש על הקמת יישובים בארץ ישראל כמו עמק חפר. בנוסף, מתוארת התפתחותו הפוליטית של לאצקי משורשי הציונות הסוציאליסטית ועד להשתלבותו במוסדות השלטון היהודיים באוקראינה. חלק ניכר מהמקורות מוקדש למחקר היסטורי על אברהם גולדפדן, מייסד התיאטרון היהודי, ותפקידו בעיצוב התרבות והזהות הלאומית המודרנית. בסך הכל, המקורות מציגים את השילוב בין עשייה התיישבותית, אידיאולוגיה טריטוריאליסטית ויצירה תרבותית כמרכיבים חיוניים בתחייה היהודית במאה העשרים.
זאב (וולדימיר/וילהלם) לאצקי-ברתולדי (1881–1940), הידוע גם בכינויו "החבר ווילי", היה מנהיג פוליטי, הוגה דעות, עיתונאי ואיש ציבור יהודי בולט, אשר פעל בתחומי הציונות הסוציאליסטית והטריטוריאליזם. דמותו גילמה את התהפוכות שעברו על הדור היהודי בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.
להלן סקירה מורחבת על חייו ופועלו על פי המקורות:
ראשית חייו והשכלתו
- לידה וילדות: לאצקי נולד בקיוב ב-5 בפברואר 1881, יום המזוהה עם הפוגרומים הקשים ברוסיה באותה שנה. בעקבות הפרעות, נמלטו הוריו לריגה, שם גדל בבית יהודי מסורתי ספוג ברוח ההשכלה.
- לימודים ופעילות מהפכנית: הוא למד ב"פוליטכניקום" של ריגה, אך גורש מהמוסד בשנת 1901 עקב השתתפותו בפעילות פוליטית מהפכנית. לאחר גירושו נסע לגרמניה להשלמת השכלתו באוניברסיטת ברלין.
פעילות פוליטית ואידאולוגית
- הקשר עם נחמן סירקין: בברלין נפגש לאצקי עם נחמן סירקין, פגישה שהשפיעה עמוקות על השקפת עולמו. הוא היה בין המייסדים של קבוצת "חירות" (הקבוצה הציונית-סוציאליסטית הראשונה) יחד עם סירקין ואחרים.
- הקמת מפלגת ה-S.S: לאצקי היה מהמייסדים והאידאולוגים המרכזיים של מפלגת הפועלים הציונית-סוציאליסטית (S.S). הוא ייצג את גישת ה"טריטוריאליזם הפרולטרי", שגרסה כי העם היהודי זקוק לטריטוריה עצמאית כדי לנרמל את המבנה הכלכלי והחברתי שלו.
- שר בממשלת אוקראינה: בשנת 1918, לאחר המהפכה ברוסיה, כיהן לאצקי זמן קצר כשר לענייני יהודים ברפובליקה העממית של אוקראינה, כממשיכו של משה זילברפרב.
- עבודה בתחום ההגירה: לאצקי הקדיש חלק ניכר ממרצו לפתרון בעיות ההגירה היהודית. הוא היה מעורב בארגון "עמיגדירעקט" (איחוד ארגוני ההגירה היהודיים) ובמסגרת זו ביקר בקהילות יהודיות בדרום אמריקה.
הגותו ופילוסופיית ה"ערד-גייסט"
לאצקי היה ידוע כאיש רוח שחיפש סינתזה בין עולמות מנוגדים.
- "רוח האדמה" (Erd-Geist): זהו המושג המרכזי בהגותו (שתורגם לעיתים כ"רוח הארץ"), המבטא את השאיפה למזג בין הרוח היהודית השמימית לבין האחיזה הריאלית באדמה. הוא ביקש ליצור "סינתזה מאונכת" המקשרת בין המעלה (האידיאל) למטה (המציאות).
- ביקורת על ה"בונד": לאצקי התנגד לתנועת ה"בונד", אותה כינה "מינימליסטית". לטענתו, הבונד היה ניסיון אוטופי ליצור תנועת פועלים ללא חיים לאומיים נורמליים, תוך התעלמות מהעבר היהודי המפואר ומהצורך בטריטוריה.
סוף ימיו וקשרו לארץ ישראל
- מעבר לציונות: ברבות השנים התקרב לאצקי לתנועה הציונית המיישבת. הוא עלה לארץ ישראל וכתב רשמים נלהבים על ההתיישבות בעמק חפר ועל המפעל החלוצי. הוא ראה בקיבוצים ובמושבים את המקום שבו "אנשי רוח הארץ" נאחזים סוף סוף באדמה ממשית.
- מותו: לאצקי נפטר ב-5 בפברואר 1940, בדיוק ביום הולדתו ה-59. בהספד עליו נכתב כי הוא היה איש שכולו "רוח", שהאמין בתמימותו שהוא איש של "מטה" (אדמה), בעוד שלמעשה ריחף בעולמות השירה והאידיאלים.
– P44-1f.pdf
– P44-2-0.jpg
– P44-2-1f.pdf
– P44-2-2f.pdf
– P44-2-3f.pdf
– P44-2-4f.pdf
– P44-2-5f.pdf
– P44-3-1f.pdf
– P44-3-2f.pdf
– P44-3-3f.pdf
– P44-3-4f.pdf
– P44-4f.pdf
– P44-5f.pdf
– P44-6-1f.pdf
– P44-6-2f.pdf
– P44-6-3f.pdf
– P44-7f.jpg
– P44-8f.jpg
– P44-9f.jpg
– P44-10f.pdf
– P44-11f.jpg