מקורות אלו מציגים את זיכרונותיו של מאיר לבנשטיין, ניצול שואה שתיעד בפירוט את קורותיו תחת הכיבוש הנאצי בלטביה. הטקסטים מתארים את החיים בגטו ריגה ואת הזוועות שחוו האסירים במחנה הריכוז קייזרוואלד, כולל מעשי רצח המוניים ותנאי מחיה בלתי אנושיים. המחבר משלב בעדותו סיפורי גבורה והצלה, כמו פועלו של חסיד אומות העולם ז'אניס ליפקה, לצד תיאור דמויותיהם של אסירים אחרים ואמנים שפעלו במחנות. בנוסף, המקורות כוללים מפות של הגטו ואיורים הממחישים את המציאות הקשה של אותם ימים. העדויות פורסמו בהמשכים בעיתונות בשפה הרוסית בישראל, ומטרתן לשמר את זיכרון השואה ולהנציח את הקורבנות והניצולים. המידע משמש כעדות היסטורית רבת עוצמה על חורבן יהדות לטביה ועל כוח העמידה של הרוח האנושית.
מאיר לבנשטיין נולד ב-24 באפריל 1914 בלטביה, בעיר קולדיגה. הוא היה בנם של פועל ועקרת בית, ואח לשלושה אחים ואחות. כל בני משפחתו נספו במהלך השואה.
להלן פרטים מרכזיים על חייו ופועלו כפי שעולה מהמקורות:
תקופת השואה ופעולת התיעוד
- גטו ומחנות: עם פלישת הגרמנים ללטביה ב-1941, נשלח לבנשטיין יחד עם בני משפחתו לגטו. הוא שרד את שנות המלחמה בגטו ריגה ובמחנות ריכוז בגרמניה, ושוחרר ב-1945.
- כתיבת הזיכרונות: במהלך המלחמה קיבל לבנשטיין החלטה אמיצה לתעד את כל המתרחש סביבו, במטרה לשמר עדות לזוועות שביצעו הנאצים. הוא רשם את זיכרונותיו על פיסות נייר ודפים מזדמנים שמצא.
- הסתרת הרשימות: כדי להציל את רשימותיו, הוא הכניס אותן לתוך קופסת פח יחד עם תמונות של יקיריו וקבר אותן באדמה סמוך למחסן שבו עבד. לאחר המלחמה, כשחזר לריגה מהמחנות בגרמניה, משימתו הראשונה הייתה למצוא את הקופסה הקבורה, והוא אכן הצליח לשלות אותה מהאדמה.
חיים לאחר המלחמה בברית המועצות
- לימודים וקריירה: לאחר המלחמה חזר לריגה ובשנת 1950 סיים את לימודיו בפקולטה למכונות מזון באקדמיה החקלאית הלטבית. הוא עבד כמורה עד שנת 1959, ולאחר מכן עבד כמהנדס תכנון בתעשיית המזון.
- משפחה: ב-1948 נשא לאישה את מריאנה שופמן, אלמנתו של בן דודו שנהרג בידי הנאצים. בשנת 1952 נולדה בתם, אגנס.
עלייה לישראל ופועלו הספרותי
- עלייה: בשנת 1972 עלה לבנשטיין עם משפחתו לישראל. החל משנת 1973 ועד פרישתו לגמלאות ב-1983, הוא עבד בבנק הפועלים.
- הספר "על סף האין": לבנשטיין פרסם את זיכרונותיו בספר בשם "על סף האין" (במקור הרוסי: "На краю нигде"). הספר כולל תיאורים קשים של החיים בגטו, במחנות הריכוז (כמו שטוטהוף ובוכנוואלד) והצעדות המוות, לצד שרטוטים של הגטו ומפות שצייר בעצמו.
- חשיבות עדותו: דמויות בולטות, ביניהן הרב הראשי של בריטניה עמנואל יעקובוביץ', ציינו כי ספרו הוא עדות רבת עוצמה לגבורה רוחנית ולאידיאליזם יהודי, המסייעת להנציח את זכר הקורבנות עבור הדורות הבאים.
לבנשטיין הקדיש חלק ניכר מזמנו לאחר המלחמה להבטחה שסיפורם של יהודי לטביה לא יישכח, תוך דגש על כך שחובת הניצולים היא לא רק לחיות, אלא גם לספר את שאירע.
– P187-0f.jpg
– P187-1f.pdf
– P187-3f.pdf
– P187-4f.pdf
– P187-5f.pdf
– P187-7-2f.pdf