מקורות אלו מתעדים את פועלו ואת דמותו של ד"ר הארי סימון לוי, דמות מפתח בתנועת ז'בוטינסקי ובארגון בית"ר, לרגל יום הולדתו ה-60 שחל בשנת 1967. האוסף כולל איגרות ברכה אישיות ממנהיגים בולטים כמו מנחם בגין ואהרן צבי פרופס, המשבחים את נאמנותו רבת השנים ואת יכולותיו הניתוחיות המרשימות. סקירה ביוגרפית מפורטת מתארת את מסלול חייו, החל מפעילותו המוקדמת באירופה, דרך שירותו הצבאי ותפקידיו הדיפלומטיים בחבר הלאומים, ועד להנהגת התנועה בארצות הברית. המקורות מדגישים את תרומתו המכרעת להקמת המדינה, את מומחיותו במשפט בינלאומי ואת מסירותו הבלתי מתפשרת לעם היהודי. לצד התיעוד ההיסטורי, מופיעים גם דיוקן מצולם ורשימת תכונות אופי המציירות קווים לדמותו כחבר נאמן וכמנהיג בעל חזון.
ד"ר הארי סימון לוי (Harry Simon Levi) היה משפטן, מנהיג ציוני ואחת הדמויות המרכזיות בתנועת ז'בוטינסקי. להלן פירוט על חייו ופועלו כפי שהם משתקפים במקורות:
רקע אישי וחינוך
- לידה ומוצא: לוי נולד בשנת 1907 בעיר ליבאו (Libau) שברוסיה הקיסרית (כיום בלטביה). משפחתו שילבה למדנות יהודית ליטאית עם מעשיות קורלנדית, ובין אבותיו היו רבנים ליטאים נודעים.
- השפעות מוקדמות: במהלך מלחמת העולם הראשונה שהתה משפחתו בקרים, שם הושפע ממייסדי תנועת ה"מכבי" ומפגישה אישית עם יוסף טרומפלדור, שהפך לדמות נערצת עבורו.
- השכלה אקדמית: הוא למד משפטים באוניברסיטת הסורבון בפריז וקיבל תואר דוקטור למשפטים. בהמשך התמחה במשפט בינלאומי בלונדון.
פעילות בתנועה הציונית ובבית"ר
- מנהיגות צעירה: עם חזרתו ללטביה ב-1922, הקים סניף של "מכבי" ותנועת צופים בליבאו והצטרף לארגון הסטודנטים הציוני "התחייה".
- הקשר עם ז'בוטינסקי: פגישתו עם זאב ז'בוטינסקי בלטביה הייתה נקודת מפנה בחייו. מנחם בגין תיאר אותו כאחד מתלמידיו המוכשרים והמסורים ביותר של ז'בוטינסקי. בשנת 1928 ליווה את ז'בוטינסקי בביקורו בארץ ישראל.
- תפקידים בכירים: לוי הקים את סניף בית"ר בפריז והיה חבר בהנהגה העולמית של התנועה (שלטון בית"ר). ב-1935 נבחר כחבר הצעיר ביותר בנשיאות של "הסתדרות ציונית חדשה" (הצ"ח) בווינה.
- נציגות בינלאומית: הוא שימש כאיש הקשר של התנועה מול ועדת המנדטים של חבר הלאומים בז'נבה, שם פעל למען פתרון בעיית מחוסרי הבית היהודים והקמת מדינה יהודית.
תקופת המלחמה והקמת המדינה
- מלחמת העולם השנייה: בזמן המלחמה שימש כיועץ משפטי לבנק גדול בפריז. הוא התגייס לצבא צרפת, נפל בשבי הגרמני, אך הצליח להימלט לאחר ימים ספורים לצרפת הבלתי-כבושה, שם פעל במחתרת.
- בארה"ב ובישראל: בשנת 1941 הגיע לניו יורק והשתלב בהנהגת התנועה הרוויזיוניסטית בארה"ב. הוא תרם למאבקו של האצ"ל לשחרור הארץ ובמהלך מלחמת העצמאות שירת בצה"ל והשתתף בכיבוש באר שבע.
- תפקידים מאוחרים: הוא כיהן כחבר בוועד הפועל של ההסתדרות הציונית העולמית וכחבר בהנהלה העולמית של תנועת חירות-הצה"ר.
אישיותו וחייו הפרטיים
- תכונות: הוא תואר על ידי חבריו כאיש בעל "לב חם" ו"יכולת ניתוח לוגית מופלאה", אדם המשלב תרבות רוסית, צרפתית ואמריקאית עם רגש יהודי עמוק. חבר קרוב (Marvin K.) תיאר אותו באקרוסטיכון כנועז, נאמן, בעל תושייה ובלתי נלאה.
- חיים מקצועיים: במקביל לפעילותו הציבורית, החזיק בתפקיד ניהולי בכיר בחברת "Yardney Electric Corp" בארה"ב.
- משפחה: הוריו נספו בשואה. אחיו, ד"ר ולדימיר לוי, היה רופא בצרפת ופעיל במחתרת. לוי היה נשוי ואב, וגאוותו הגדולה הייתה נכדו הישראלי, מיכאל.
בשנת 1967, במלאת לו 60 שנה, זכה לברכות חמות ממנהיגי התנועה, ביניהם מנחם בגין ואהרון צבי פרופס, שהעלו על נס את תרומתו ארוכת השנים לבניין התנועה והעם.
– P94-1f.jpg
– P94-2f.jpg
– P94-3f.jpg
– P94-4f.pdf
– P94-5f.jpg