הרב משה שקארוטא (Rabbi Moshe Shkaruta) היה דמות רבנית בולטת ששימשה בתפקידי הנהגה בלטביה וליטא, ונודע בזכות השפעתו הרוחנית והחברתית הן לפני השואה והן במהלכה.
להלן פרטים על פועלו :
רבנותו ברז'יצה (Rezekne), לטביה
- מינוי והכתרה: ביום ראשון, ב' בשבט (ככל הנראה בשנת 1933), נערכה קבלת פנים חגיגית לכבודו עם בחירתו לרבה החדש של העיר רז'יצה. הוא מונה כממלא מקומו של הרב הקודם, הרב רומחיץ, שעזב לארצות הברית.
- השפעתו הציבורית: בטקס הכתרתו נשא דרשה שנמשכה כשעה וחצי, אשר תוארה כעמוקה, עשירה בתוכן ומקורית, והותירה רושם עז על הקהל. הוא קיבל לידיו את "כתב הרבנות" מנציגי הקהילה והוכרז כרב הקבוע של העיר. בדרשתו הדגיש את האחריות הכבדה המוטלת על כתפי הרב ואת מצבה של העיר.
תקופת הגטו (גטו קובנה/סלובודקה)
- דמות אהובה בקהילה: הרב שקארוטא כיהן כרב בסלובודקה והיה אהוב מאוד על תושבי הגטו. המקורות מתארים אותו כמי שמצא את תעצומות הנפש לעודד את הציבור גם באווירה הקשה והמדוכדכת של הגטו בסוף שנת 1942.
- חתונה בגטו: בנובמבר 1942 השתתף הרב בחתונה יוצאת דופן שנערכה בגטו. למרות הייאוש סביב, הרב שקארוטא דיבר אל הלבבות על הגורל הטרגי של העם היהודי ועל אובדן הערכים והחיים, אך סיים במסר של תקווה: "דווקא בריבוי (המשכיות הדורות) תמיד היה טמון כוחנו".
- מנהיגות רוחנית: הרב תואר כמי שמסוגל ליצור "מעט אווירה" ועידוד בתוך הטרגדיה, תוך שהוא מדגיש את חשיבות המשך החיים היהודיים למרות התנאים הנוראיים.
– P104-1f.pdf
– P104-2f.pdf
– P104-3f.jpg
– P104-4f.pdf
– P104-5f.pdf
– P104-6f.pdf
– P104-7f.pdf
– P104-8f.pdf
– P104-9f.pdf
– P104-10f.pdf
– P104-11f.jpg
– P104-12f.pdf