Aizpute File / תיק קהילה

Aizpute File / תיק קהילה

עברית
English
להלן סקירה היסטורית מקיפה ומפורטת על תולדות הקהילה היהודית בעיר אייזפוטה (Aizpute, בגרמנית: Hasenpoth), הממוקמת בחבל קורלנד (Kurland) שבמערב לטביה, כפי שהן משתקפות במקורות הארכיוניים (C41-1f, C41-29f).
ראשית הקהילה והתפתחותה
יהודים החלו להתיישב באייזפוטה במהלך המאה ה-16, כשהם מגיעים מליטא וממזרח פרוסיה (C41-1f, C41-4f). הקהילה הייתה אחת הראשונות שהוקמו בחבל קורלנד (C41-4f). תיעוד לקיומו של בית תפילה מופיע כבר בשנת 1708 (C41-1f, C41-29f). בשנת 1750 בוטלו צווי הגירוש נגד היהודים והוענקה להם זכות רשמית למגורי קבע, ובשנת 1751 ניתן היתר לבניית בית כנסת (C41-3f, C41-29f). במהלך המחצית השנייה של המאה ה-18 נחשבה קהילת אייזפוטה לחשובה ביותר במחוז פילטן (Piltan) (C41-29f). בשנת 1783 חויבו הסוחרים היהודים להירשם בגילדות הסוחרים הרשמיות (C41-3f, C41-29f).
דמוגרפיה וכלכלה
הקהילה חוותה צמיחה משמעותית במחצית הראשונה של המאה ה-19 (C41-29f). בשנת 1800 מנו היהודים 678 נפש, ובשנת 1835 הגיע מספרם לשיא של 1,599 נפש (C41-1f, C41-3f). לאחר מכן החלה ירידה הדרגתית: בשנת 1897 מנתה הקהילה 1,170 יהודים (35% מהאוכלוסייה), ובשנת 1935 נותרו בה 534 יהודים בלבד (C41-1f, C41-29f).
מבחינה כלכלית, היהודים עסקו במסחר זעיר, במלאכה ובתעשייה (C41-16f, C41-29f). בין העסקים בבעלות יהודית היו מפעל למשקאות קלים, מנסרה, וסדנאות לייצור הנעלה, כיסויי ראש, עיבוד מתכת ופרוות (C41-4f, C41-29f). נתונים משנת 1935 מצביעים על כך שיהודים החזיקו ב-18 חנויות מכולת (72% מהענף) וב-11 עסקי טקסטיל (78% מהענף) בעיר (C41-29f). בקהילה פעלו גם בעלי מקצועות חופשיים כמו רופאים, רופאי שיניים ועורכי דין, וכן בנק בבעלות יהודית שפעל בימי ראשון (C41-4f, C41-29f).
מוסדות דת, חינוך ותרבות
הקהילה הקימה מערך מוסדות מסודר שכלל רבנות עצמאית ובית דין רבני (C41-29f). בין מוסדות הרווחה היו החברה קדישא (נוסדה ב-1763), אגודת ביקור חולים, ובית מרחץ עם מקווה (C41-1f, C41-4f, C41-29f). רבנים בולטים בקהילה היו הרב אהרון לוי הורוביץ (כיהן ב-1760), הרב אליעזר זאב שיץ והרב חיים זלמן צבי שרל (C41-3f, C41-29f).
בתחום החינוך, לצד החדרים המסורתיים, הוקמו בתי ספר מודרניים. בשנת 1923 הוקם בית ספר יהודי יסודי ששפת ההוראה בו הייתה בתחילה גרמנית, אך בשנת 1927 היא הוחלפה בעברית (C41-3f, C41-29f). בבית הספר נלמדו לימודי קודש לצד לימודי שפה פעמיים בשבוע (C41-29f). דמות מפתח בחינוך הייתה צבי הירש יעקבסון, שעסק בהפצת השפה העברית והרעיון הציוני (C41-3f, C41-29f).
פעילות פוליטית וציונית
לאחר מלחמת העולם הראשונה התגברה הפעילות הציונית עם הקמת אגודת השכלה והסתדרות הנוער קדימה (C41-3f, C41-29f). בעיר פעלו סניפים של תנועות נוער רבות: השומר הצעיר, בית"ר, מכבי, ובורוכוב (C41-1f, C41-4f, C41-29f). בשנת 1933 השתתפו 221 מיהודי העיר בבחירות לקונגרס הציוני (C41-3f, C41-29f). בקהילה הייתה גם פעילות של הבונד ויהודים בודדים היו חברים במפלגה הקומוניסטית (C41-16f, C41-29f). יהודים נבחרו למועצת העיר, ואחד מהם אף כיהן כסגן ראש העיר בתקופת העצמאות הלטבית (C41-4f, C41-29f).
תקופת השואה
עם תחילת השלטון הסובייטי בשנת 1940, הולאמו העסקים היהודיים ומוסדות הקהילה נסגרו (C41-1f, C41-29f). יהודים אמידים וכאלה שנחשבו ל"לא נאמנים" הוגלו לסיביריה (C41-1f, C41-4f, C41-37f).
הצבא הגרמני נכנס לאייזפוטה בסוף יוני או תחילת יולי 1941 (C41-4f, C41-29f). פאשיסטים מקומיים החלו ברצח יהודים עוד לפני הכיבוש המלא (C41-29f). לאחר הכיבוש חויבו היהודים לענוד טלאי צהוב ולבצע עבודות כפייה (C41-3f, C41-4f).
  • 24 ביולי 1941: 39 יהודים נרצחו ליד בית הקברות לאחר שהוכרזו כ"שמאלנים" (C41-1f, C41-3f, C41-29f).
  • 27 באוקטובר 1941: הקהילה חוסלה. היהודים רוכזו בבית הכנסת ששימש כגטו זמני, ומשם הובלו ליער ליד תחנת הרכבת קלוויני (Kalvini) (C41-1f, C41-4f, C41-29f). באותו יום נרצחו 386 יהודים (C41-12f, C41-29f, C41-37f).
לפי עדויות ומקורות בכתב יד, רק יהודייה אחת שרדה את הכיבוש הנאצי בעיר לאחר שהסתתרה אצל איכרים מקומיים (C41-4f, C41-12f, C41-29f). בשנת 1973 הוקמה בעיר מצבת זיכרון לנרצחים (C41-1f, C41-4f, C41-29f).

רשימת מקורות

  • C41-1f – סקירה היסטורית תמציתית על קהילת אייזפוטה, הכוללת נתונים דמוגרפיים, מוסדות קהילתיים ואירועי השואה.
  • C41-2f – פרסום סטטיסטי רשמי משנת 1936 הכולל תיאור גיאוגרפי, דמוגרפי והיסטורי של העיר אייזפוטה.
  • C41-3f – חיבור היסטורי מקיף בעברית על תולדות יהודי אייזפוטה מראשית ההתיישבות ועד להשמדת הקהילה.
  • C41-4f – דף מידע באנגלית המסכם את ההיסטוריה של הקהילה היהודית באייזפוטה (קהילה מס' 0517).
  • C41-5f – צילומי מסמכים וטבלאות נתונים בגרמנית העוסקים בסטטיסטיקה ובהיסטוריה של הקהילות היהודיות בקורלנד.
  • C41-6f – קטעים מתוך חיבור בגרמנית המנתח את פנקס הקהילה של אייזפוטה ואת המבנה הארגוני שלה.
  • C41-7f – שער ודפים מתוך הספר "תולדות ישיבת היהודים בקורלאנד" מאת לוי ברוך דובער יונה אווצינסקי.
  • C41-8f
  • C41-9f
  • C41-10f
  • C41-11f
  • C41-12f – מכתב ודיווח מאת ד"ר ורנה דורן על אירועי השואה באייזפוטה המבוססים על עדות מקומית של וולמר בלוקס.
  • C41-13f
  • C41-14f
  • C41-15f – מכתב הזמנה לכנס יוצאי אייזפוטה משנת 1975 הכולל רשימת שמות וכתובות של ניצולים ובני משפחותיהם.
  • C41-16f – תמליל ראיון שנערך בשנת 1968 עם ניצולים יוצאי אייזפוטה על חיי הקהילה, הכלכלה והתנועות בעיר.
  • C41-17f – פרוטוקול ראיונות וזיכרונות מכנס יוצאי אייזפוטה בשנת 1975, הכולל פרטים על אישים ומוסדות בעיר.
  • C41-18f
  • C41-19f – עדות מפורטת בכתב של משה אריאל על מבנה העיר אייזפוטה, חיי היהודים, מוסדות הקהילה ותנועות הנוער.
  • C41-20f – זיכרונות אישיים בכתב יד של גאולה חן על ילדותה, נעוריה והטבע סביב העיר אייזפוטה (1906-1924).
  • C41-21f – המשך זיכרונותיה של גאולה חן המתמקדים בתקופת הכיבוש הגרמני במלחמת העולם הראשונה ובחינוך היהודי.
  • C41-22f
  • C41-23f – דפי זיכרונות משפחתיים של בלהה חן על אביה צבי יפה ופועלו הציבורי והציוני בקהילת אייזפוטה.
  • C41-24f
  • C41-25f – תרשימים משפחתיים ורישומים בכתב יד העוסקים באילן היוחסין של משפחות כהן ופינקלשטיין מהקהילה.
  • C41-26f – אוסף תצלומים נרחב הכולל פורטרטים, קבוצות תנועות נוער ונופים מהעיר אייזפוטה בתקופות שונות.
  • C41-27f – תצלומי צבע וגלויות מודרניות משנת 1997 של אתרים באייזפוטה, כולל בית הקברות ובית הכנסת.
  • C41-28f
  • C41-29f – חיבור היסטורי מפורט באנגלית על קהילת אייזפוטה, המבוסס על "פנקס הקהילות" וכולל נתונים דמוגרפיים.
  • C41-30f – רשימת שמות משפחה של יהודים מלטביה (כולל אייזפוטה) שנאספה ממקורות היסטוריים וספרי מנויים.
  • C41-31f – דף מידע גנאלוגי העוסק במשפחת הירשהורן מאייזפוטה ונתונים סטטיסטיים על יהדות דווינסק.
  • C41-32f
  • C41-33f – אוסף תצלומים ומסמכים המזהים אישים בקהילת אייזפוטה וקשרים לאגודות ציוניות מקומיות.
  • C41-34f
  • C41-35f – מכתב בכתב יד ורשימות עבודה ארכיוניות הכוללות הערות על תולדות קהילת אייזפוטה.
  • C41-36f – לוח תצלומים משפחתי המציג את חיי היומיום, רחובות ובתי מגורים באייזפוטה בשנת 1924.

C41-1f

C41-2f

C41-3f

C41-4f

C41-5f

C41-6f

C41-7f

C41-8f

C41-9f

C41-10f

C41-11f

C41-12f

C41-13f

C41-14f

C41-15f


C41-16f

C41-17f

C41-18f

C41-19f

C41-20f

C41-21f

C41-22f

C41-23f

C41-24f

C41-25f

C41-26f

C41-27f

C41-28f

C41-29f

C41-30f

C41-31f

C41-32f

C41-33f

C41-34f

C41-35f

C41-36f

** end of Aizpute files **
**Press to go back to Communities Table**
Below is a comprehensive and detailed historical overview of the history of the Jewish community in the city.Aizpute (Aizpute, in German:Hasenpoth), located in the regionCourland (Kurland) in western Latvia, as reflected in archival sources (C41-1f, C41-29f).
The beginnings of the community and its development
Jews began to settle inAizputeDuring the 16th century, arriving from Lithuania and East Prussia (C41-1f, C41-4f). The community was one of the first to be established in the regionCourland(C41-4f). Documentation of the existence of a house of prayer appears as early as 1708 (C41-1f, C41-29f). In 1750 the expulsion orders against the Jews were revoked and they were granted the official right to permanent residence, and in 1751 permission was granted to build a synagogue (C41-3f, C41-29f). During the second half of the 18th century, the community was consideredAizputeThe most important in the provincePilten (Piltan) (C41-29f). In 1783, Jewish merchants were required to register with the official merchant guilds (C41-3f, C41-29f).
Demographics and economics
The community experienced significant growth in the first half of the 19th century (C41-29f). In 1800, the Jews numbered 678, and in 1835 their number reached a peak of 1,599 (C41-1f, C41-3f). After that, a gradual decline began: in 1897 the community numbered 1,170 Jews (35% of the population), and in 1935 only 534 Jews remained (C41-1f, C41-29f).
Economically, Jews were involved in petty trade, crafts, and industry (C41-16f, C41-29f). Jewish-owned businesses included a soft drink factory, a sawmill, and workshops for the production of footwear, headgear, metalworking, and furs (C41-4f, C41-29f). Data from 1935 indicate that Jews owned 18 grocery stores (72% of the industry) and 11 textile businesses (78% of the industry) in the city (C41-29f). The community also had liberal professions such as doctors, dentists, and lawyers, as well as a Jewish-owned bank that was open on Sundays (C41-4f, C41-29f).
Religious, educational and cultural institutions
The community established an organized system of institutions that included an independent rabbinate and a rabbinical court (C41-29f). Among the welfare institutions were theSherva Kadisha(founded in 1763), SocietyVisiting the sick, and a bathhouse with a mikveh (C41-1f, C41-4f, C41-29f). Prominent rabbis in the community were RabbiAaron Levi Horowitz(served in 1760), the rabbiEliezer Zeev SheetzAnd the rabbiChaim Zalman Zvi Charl (C41-3f, C41-29f).
In the field of education, alongside theRoomsIn addition to the traditional schools, modern schools were established. In 1923, a Jewish elementary school was established, the language of instruction of which was initially German, but in 1927 it was replaced by Hebrew (C41-3f, C41-29f). The school taught religious studies alongside language studies twice a week (C41-29f). A key figure in education wasZvi Hirsch Jacobson, which dealt with the dissemination of the Hebrew language and the Zionist idea (C41-3f, C41-29f).
Political and Zionist activity
After World War I, Zionist activity intensified with the establishment of the Zionist Association.educationand the Youth Federationforward(C41-3f, C41-29f). Branches of many youth movements operated in the city:The Young Guard, Beitar, Maccabi, andBorochov(C41-1f, C41-4f, C41-29f). In 1933, 221 of the city's Jews participated in the elections for the Zionist Congress (C41-3f, C41-29f). The community was also active in theBondAnd a few Jews were members of the Communist Party (C41-16f, C41-29f). Jews were elected to the city council, and one of them even served as deputy mayor during the period of Latvian independence (C41-4f, C41-29f).
Holocaust period
With the onset of Soviet rule in 1940, Jewish businesses were nationalized and community institutions were closed (C41-1f, C41-29f). Wealthy Jews and those considered "disloyal" were exiled to Siberia (C41-1f, C41-4f, C41-37f).
The German army entered theAizputeLate June or early July 1941 (C41-4f, C41-29f). Local fascists began murdering Jews even before the full occupation (C41-29f). After the occupation, Jews were required to wear the yellow badge and perform forced labor (C41-3f, C41-4f).
  • July 24, 1941: 39 Jews were murdered near the cemetery after being declared "leftists" (C41-1f, C41-3f, C41-29f).
  • October 27, 1941: The community was liquidated. The Jews were concentrated in the synagogue, which served as a temporary ghetto, and from there they were taken to the forest near the train station.Calvin (Kalvini) (C41-1f, C41-4f, C41-29f). On that day, 386 Jews were murdered (C41-12f, C41-29f, C41-37f).
According to testimonies and handwritten sources, only one Jewish woman survived the Nazi occupation of the city after hiding with local farmers (C41-4f, C41-12f, C41-29f). In 1973, a memorial to the murdered was erected in the city (C41-1f, C41-4f, C41-29f).

List of Sources

  • C41-1f– A concise historical overview of the Aizpute community, including demographic data, community institutions, and Holocaust events.
  • C41-2f– An official statistical publication from 1936 that includes a geographical, demographic and historical description of the city of Aizpute.
  • C41-3f– A comprehensive historical essay in Hebrew on the history of the Jews of Aizpota from the beginning of settlement to the destruction of the community.
  • C41-4f– An information sheet in English summarizing the history of the Jewish community in Eysupota (community no. 0517).
  • C41-5f– Photocopies of documents and data tables in German dealing with the statistics and history of the Jewish communities in Courland.
  • C41-6f– Excerpts from an essay in German that analyzes the community register of Aizpute and its organizational structure.
  • C41-7f– Title page and pages from the book "History of the Jewish Settlement in Courland" by Levi Baruch, translated by Yona Avaczinsky.
  • C41-8f
  • C41-9f
  • C41-10f
  • C41-11f
  • C41-12f– Letter and report from Dr. Verna Dorn on the Holocaust events in Eizpute based on local testimony by Volmer Blox.
  • C41-13f
  • C41-14f
  • C41-15f– Invitation letter to a conference of Aizpute survivors from 1975, including a list of names and addresses of survivors and their families.
  • C41-16f– Transcript of an interview conducted in 1968 with survivors from Aizpute about community life, the economy, and movements in the city.
  • C41-17f– Protocol of interviews and memories from a conference of Aizpute residents in 1975, including details about personalities and institutions in the city.
  • C41-18f
  • C41-19f– Detailed written testimony by Moshe Ariel about the structure of the city of Aizpota, Jewish life, community institutions, and youth movements.
  • C41-20f– Handwritten personal memoirs of Geula Chen about her childhood, youth and the nature around the city of Aizpute (1906-1924).
  • C41-21f– A continuation of Geula Chen's memoirs, which focus on the period of German occupation during World War I and Jewish education.
  • C41-22f
  • C41-23f– Pages of family memories of Balaha Chen about her father Zvi Yaffe and his public and Zionist work in the Aizpute community.
  • C41-24f
  • C41-25f– Family charts and handwritten notes dealing with the genealogy of the Cohen and Finkelstein families from the community.
  • C41-26f– An extensive collection of photographs that includes portraits, youth movement groups, and landscapes from the city of Aizpute during various periods.
  • C41-27f– Color photographs and modern postcards from 1997 of sites in Eizpute, including the cemetery and synagogue.
  • C41-28f
  • C41-29f– A detailed historical essay in English about the Aizpute community, based on the "Community Register" and including demographic data.
  • C41-30f– A list of surnames of Jews from Latvia (including Aizpute) collected from historical sources and subscription books.
  • C41-31f– Genealogical information page dealing with the Hirschhorn family from Izpota and statistical data on Dvinsk Jewry.
  • C41-32f
  • C41-33f– A collection of photographs and documents identifying individuals in the Aizpute community and connections to local Zionist associations.
  • C41-34f
  • C41-35f– Handwritten letter and archival work notes including notes on the history of the Aizpute community.
  • C41-36f– A family photo album showing daily life, streets and residential buildings in Eizpute in 1924.

C41-1f

C41-2f

C41-3f

C41-4f

C41-5f

C41-6f

C41-7f

C41-8f

C41-9f

C41-10f

C41-11f

C41-12f

C41-13f

C41-14f

C41-15f


C41-16f

C41-17f

C41-18f

C41-19f

C41-20f

C41-21f

C41-22f

C41-23f

C41-24f

C41-25f

C41-26f

C41-27f

C41-28f

C41-29f

C41-30f

C41-31f

C41-32f

C41-33f

C41-34f

C41-35f

C41-36f

** end of Aizpute files **
**Press to go back to Communities Table**

פוסטים אחרונים

Schools, Riga: Jewish gymn Berz
Vecslabada File / תיק קהילה
Saldus File (1) / תיק קהילה
Courland Enlistment Registers and Family Lists 1845 – 1874
Searching for Surname HIRSCHHORN in Latvia or Estonia

הוסף תגובה

מאמרים קשורים

Schools, Riga: Jewish gymn Berz

Vecslabada File / תיק קהילה

Saldus File (1) / תיק קהילה