אוסף מקורות זה מתעד את חייה ופועלה של משפחת בובשובר מריגה, תוך התמקדות במעבר מהחיים בגולה להקמת התיישבות חלוצית בארץ ישראל. המסמכים כוללים רשימות ארכיוניות ברוסית ויידיש, תוכניה של קונצרט פסנתר המציינת לשבח את מ. בובשובר, וגלויה מצרפת משנת 1946. חלק מרכזי בתיעוד מוקדש לזכרונותיהן של האחיות לאה ורחל, המתארות את עבודתן בבתי יתומים, הכשרתן החקלאית בלטביה ועלייתן לארץ בשנות העשרים. הטקסטים שופכים אור על הקמת חוות הכשרה ליד ריגה עבור חלוצים מגרמניה ועל תרומת המשפחה לביסוס הקיבוצים גשר ואשדות יעקב. דרך סיפורים אישיים אלו, המקורות ממחישים את כוחה של התנועה הקיבוצית ואת מסירותם של החברים לבניין הארץ אל מול קשיים כלכליים וביטחוניים.
, ישראל ורחל (בובשובר) הם בני משפחת בובשובר מריגה שבלטביה, אשר היו פעילים מאוד בתנועה הציונית ובנושא ההכשרה והעלייה לארץ ישראל. להלן פרטים מורחבים עליהם:
ישראל בובשובר
ישראל מתואר במקורות כדמות מרכזית בקהילה היהודית בריגה וכאיש מעשה שתמך רבות במפעל ההכשרה החלוצית.
- פעילותו בריגה: בשנות ה-30, ישראל היה אחד מאנשי הקשר המרכזיים עבור שליחי ארץ ישראל שהגיעו ללטביה כדי להקים משקי הכשרה מחוץ לגבולות גרמניה. הוא עבד במפעל תעשייתי והיה ידוע כ**"איש המעשה, איש הביצוע"** והידיד הנאמן בשטח.
- תרומתו לחוות ההכשרה: ישראל סייע רבות בשיקום חוות הכשרה מוזנחת ליד ריגה. הוא מצא בעלי מלאכה, השיג חומרים ופיקח על העבודות בכל שעה פנויה שהייתה לו, תוך שהוא משלב את החלוצים בעבודת השיקום כחלק מתהליך הכשרתם. דמותו הייתה כה מרכזית עד שהחלוצים הציגו אותה כדמות מפתח במסיבותיהם.
- אופיו: הוא מתואר כאיש יציב, מלא כוח ומרץ, שקול, המשרה תחושת ידידות ונאמנות על הסובבים אותו.
- גורלו: למרבה הצער, המקורות מצביעים על סוף טרגי. בתיעוד מצולם נכתב כי ישראל בובשובר, ששימש כמנהל בית ספר, נגרר יחד עם ילדו על ידי לטבים לכיכר השוק במילאו (Mitau) ושם נורו בפומבי.
רחל בובשובר
רחל (אחותה של לאה בובשובר-לוזי) הייתה חלוצה ואשת חינוך, שהקדישה את חייה לתנועה הקיבוצית ולאשדות יעקב.
- ילדות וציונות: רחל נולדה בריגה למשפחה יהודית נאורה ששילבה דת וציונות. היא הצטרפה לתנועת "החלוץ" בריגה יחד עם אחותה לאה, שם למדו שירים עבריים והתכוננו לעלייה.
- העלייה לארץ: לאחר שעבדה כגננת בריגה כדי לחסוך כסף לסרטיפיקט, עלתה רחל לארץ ישראל בשנת 1924. היא חוותה התרגשות עצומה עם הגעתה, במיוחד בביקורה בירושלים, שם הרגישה שהיא פוגשת את עברו של עם ישראל.
- החיים בקיבוץ: רחל הייתה בין מקימי גשר (לימים אשדות יעקב). היא התמודדה עם תנאים קשים מאוד של קדחת, חום ומחסור, אך האמינה ש"הקיבוץ מעל לכל". היא נישאה לראובן רודשטיין, ולמרות מחלת השחפת שלו שאילצה אותם לעזוב זמנית לתל אביב, היא חזרה לקיבוץ והמשיכה בפעילותה.
- פעילות חינוכית וציבורית: רחל הייתה מהמטפלות והגננות הראשונות בתנועה הקיבוצית. היא כיהנה בוועדת החינוך המרכזית של הקיבוץ המאוחד, ריכזה את מחלקת הגננות והייתה שותפה להנחת היסודות לחינוך המשותף.
- שנותיה האחרונות: בערוב ימיה עבדה בארכיון הקיבוץ, שם דאגה לשימור ההיסטוריה והזכרונות של החברים לדורות הבאים. היא נפטרה בפברואר 1981, כשהיא מותירה אחריה מורשת של התמדה ומסירות לדרך הקיבוצית.
P114-1f – Intervew Rachel Bovshover
P114-2f – Memoirs from a working day in Riga
P114-3f – A life story by Leah Bovshover-Luzi
P114-4f – Pages from magazine "Alon Ashdod" # 673
P114-5f – Photo in Mitav (Elgava)
P114-6f – Matinee-concert of the pupils of Irina Vetlin