המקורות המוצגים מספקים סקירה היסטורית ודמוגרפית של היישוב נירזה שבלטביה, תוך התמקדות בחיי הקהילה היהודית המקומית. מסמכים אלו כוללים נתונים סטטיסטיים ממפקדי אוכלוסין המפרטים את הרכב התושבים, העיסוקים המסחריים ובעלי הנכסים בכפר במהלך שנות ה-30. התיעוד מתאר את המעבר המדיני של האזור משלטון לטבי עצמאי לסיפוח סובייטי בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. פרק משמעותי מוקדש לגורל היהודים בתקופת השואה, החל מכיבוש האזור בידי הגרמנים בקיץ 1941 ועד לרציחתם של התושבים היהודים באוגוסט באותה שנה. המידע משלב בין רשימות מנהליות רשמיות לבין עדויות היסטוריות על חורבן הקהילה בידי הנאצים ומשתפי פעולה מקומיים.
היישוב נירזה (שנקרא בעבר נרזה – Nerza) ממוקם בנפת לודזה (Ludza), שבחבל לאטגאלה (Latgale) במזרח לטביה (C68-1f, C68-2f). בין השנים 1920–1940 היה היישוב חלק מלטביה העצמאית (C68-1f). היישוב התפתח במהירות בשל קרבתו לעיר זילופה (Zilupe), הנמצאת במרחק של כ-15 קילומטרים, ולעיר לודזה הנמצאת במרחק של כ-22 קילומטרים (C68-2f).
הנתונים הדמוגרפיים של הקהילה היהודית באזור מראים מגמת ירידה לאורך שנות העשרים והשלושים של המאה ה-20. בשנת 1925 התגוררו באזור הכפרי של נירזה 45 יהודים, ובשנת 1930 ירד מספרם ל-33 (C68-1f, C68-3f). על פי נתוני מפקד האוכלוסין משנת 1935, חיו ביישוב עצמו 6 יהודים בלבד, שהיוו כ-0.4% מכלל האוכלוסייה (C68-1f, C68-4f). עם זאת, מקור אחר מציין כי אותם 6 יהודים היוו 3.61% מתוך 166 תושבי הכפר (C68-2f).
פרנסתם של תושבי המקום התבססה על המסחר (C68-1f). בטקסט המודפס של המקורות מצוין כי בשנת 1935 פעלו ביישוב מספר בתי עסק בבעלות יהודית, וביניהם חנות יינות בבעלות Jēkabs Kacs (יעקב כץ) וחנויות מכולת ("מוצרי מושבות") בבעלותם של Fabiša Fonarova, Movšas Fonarovs, Zāmuela Fonarova, Genocha Fonarova ו-Izraēla Fonarovs (C68-2f). ברשימת בעלי הנכסים ביישוב מופיעים שמות נוספים המזוהים כיהודים, בהם בני משפחת Fonarov (פונארוב) ומשפחת Kušner (קושנר) (C68-2f).
בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב שנחתם בשנת 1939, סופחה לטביה לברית המועצות בקיץ 1940, מה שהוביל לתמורות פוליטיות וכלכליות ביישוב (C68-1f, C68-3f). בראשית יולי 1941, ימים ספורים לאחר תחילת המתקפה הגרמנית על ברית המועצות ב-22 ביוני, נכבש האזור על ידי הצבא הגרמני (C68-1f, C68-5). לפחות משפחה יהודית אחת מהאזור הספיקה להימלט לעומק ברית המועצות לפני הכיבוש (C68-1f, C68-3f).
ב-18 באוגוסט 1941 נרצחו יהודי המקום בידי הגרמנים ועוזריהם הלטביים (C68-1f). הרצח בוצע יחד עם יהודי הכפר הסמוך מורטני (Morteni/Horteni) (C68-1f, C68-5). בפתק שנכתב בכתב יד על גבי אחד המסמכים מצוין המונח "גטו מורטני" ומוזכר כי היו בו "9 משפחות" ו-"20 חללים", אם כי המידע בכתב היד אינו מפורט דיו לגבי הקשר המדויק לכלל האירועים (C68-3f). בסוף יולי 1944 חזר הצבא האדום וכבש מחדש את נירזה (C68-3f).
The sources presented provide a historical and demographic overview of the settlement. Nirza in Latvia, focusing on the life of the local Jewish community. These documents include Statistical data From population censuses detailing the composition of residents, commercial occupations, and property owners in the village during the 1930s. The documentation describes the region's political transition from independent Latvian rule to Soviet annexation following Ribbentrop-Molotov PactA significant chapter is dedicated to the fate of the Jews during the The Holocaust, from the occupation of the area by the Germans in the summer of 1941 to the murder of the Jewish residents in August of that year. The information combines Administrative lists Officials and historical evidence of the destruction of the community at the hands of the Nazis and local collaborators.
The settlement Nirza (formerly called Nerza – Nerza) is located in the sub-district Lodz (Ludza), in the region Latgale (Latgale) in the east Latvia (C68-1f, C68-2f). Between 1920 and 1940, the settlement was part of independent Latvia (C68-1f). The settlement developed rapidly due to its proximity to the city of Zilupe, which is about 15 kilometers away, and the city of Łódź, which is about 22 kilometers away (C68-2f).
The demographics of the Jewish community in the area show a downward trend throughout the 1920s and 1930s. In 1925, the rural area of Nirza was inhabited by 45 Jews, and in 1930 their number had dropped to 33 (C68-1f, C68-3f). According to the 1935 census, they lived in the settlement itself. 6 Jews only, which constituted about 0.4% of the total population (C68-1f, C68-4f). However, another source indicates that those 6 Jews constituted 3.61% of the 166 residents of the village (C68-2f).
The livelihood of the local residents was based on trade (C68-1f). The printed text of the sources indicates that in 1935 a number of Jewish-owned businesses operated in the settlement, including a wine store owned by Jacob Kacs (Yaakov Katz) and grocery stores ("Moshavot Products") owned by Fabisa Fonarova, Movsas Fonarovs, Zāmuela Fonarova, Genocha Fonarova and-Israel Fonarovs (C68-2f). The list of property owners in the settlement includes additional names identified as Jews, including members of the Fonarov (Ponarov) and family Kushner (Kushner) (C68-2f).
Following an agreement Ribbentrop-Molotov Signed in 1939, Latvia was annexed by the Soviet Union in the summer of 1940, which led to political and economic changes in the settlement (C68-1f, C68-3f). In early July 1941, a few days after the German attack on the Soviet Union began on June 22, the area was occupied by the German army (C68-1f, C68-5). At least one Jewish family from the area managed to escape deep into the Soviet Union before the occupation (C68-1f, C68-3f).
On August 18, 1941, the local Jews were murdered by the Germans and their Latvian assistants (C68-1f). The murder was carried out together with the Jews of the neighboring village Mortany (Morteni/Horteni) (C68-1f, C68-5). A handwritten note on one of the documents states the term "Mortany Ghetto" and it is mentioned that there were "9 families" and "20 casualties", although the information in the manuscript is not detailed enough regarding the exact connection to all the events (C68-3f). At the end of July 1944, the Red Army returned and recaptured Nirza (C68-3f).
