מקורות אלו עוסקים בדמותו ובמורשתו של מקס פרלמן, שהיה מכוכביו הגדולים של תיאטרון היידיש ופעל במשך עשורים בישראל ובעולם. הטקסט המרכזי סוקר את תולדות חייו, החל מראשית דרכו בלטביה ועד להפיכתו לסמל של בידור קליל ואלגנטי המשלב שירה, ריקוד והומור.
לצד הפרטים הביוגרפיים, המקורות מבכים את שקיעתה של תרבות היידיש ומתארים את פרלמן כנציג בולט של דור הולך ונעלם שאין לו יורשים צעירים.
בנוסף, מובא מכתב רשמי מהאוניברסיטה העברית המדגיש את החשיבות בתיעוד פועלו של פרלמן כחלק מההיסטוריה של יהדות לטביה. דרך סיפורו האישי, משתקף המעבר של אמנות היידיש ממרכז הבמה אל שולי הזיכרון התרבותי הישראלי. הסקירה מדגישה כי למרות הצלחתו הכבירה בקרב המונים, פרלמן נותר לעיתים דמות שאינה מוכרת מספיק לקהל דובר העברית הממסדי.
– P91-1f.pdf
– P91-2f.jpg