על סמך המקורות שסופקו, להלן סקירה מקיפה על חייו ופועלו של הרב שלמה פוכער (לעיתים נכתב פוחר; בלועזית: Salomon Pucher):
רקע ביוגרפי והשכלה הרב שלמה פוכער נולד ב-ט"ו בחשוון תק"צ (1829) בעיר ולדיסלבוב (Neustadt-Vladislavov) שבפלך סובאלק. עד גיל עשר למד תורה ותלמוד בעירו, ולאחר מכן נשלח על ידי אביו ללמוד בגימנסיה בקניגסברג (גרמניה), שם רכש השכלה כללית ושפות. בהמשך עבר לווילנה ולמד בבית המדרש של ר' מיילה, וכן רכש ידע בשפות צרפתית ואנגלית. פוכער שילב באישיותו ידע תורני נרחב ("בקי בתלמוד ופוסקים") יחד עם השכלה כללית רחבה ("חכמה ומדעים ולשונות אירופיות").
פעילותו במיטאו (Mitau) פרק הזמן המשמעותי ביותר בחייו המקצועיים היה כהונתו כרב בעיר מיטאו (ילגבה, בלטביה של ימינו), שם שירת במשך 25 שנים.
- רפורמות וחינוך: במיטאו, פוכער פעל רבות לקידום הקהילה. הוא ייסד בתי ספר לילדי עניים, לימד דת בגימנסיה המקומית (ללא שכר), והכניס סדרים חדשים במוסדות הצדקה כדי למנוע ניצול לרעה. הוא יזם בניית בתי תפילה מודרניים הכוללים מקהלה ("כאראל"), במטרה למשוך את הדור הצעיר.
- סגנון דרשנות: פוכער נודע כנואם בחסד ("פה מפיק מרגליות") וכונה "הזהב-מונד" (פה זהב). הוא נהג לדרוש בגרמנית צחה, ודרשותיו משכו גם קהל לא יהודי. בדרשותיו הדגיש כי הדת האמיתית אינה רק טקסים חיצוניים, אלא "דת הלב", מוסר, ואהבת הבריות.
- מעמד ציבורי: הוא נבחר שוב ושוב למועצת העיר (הדומה) וזכה לכבוד רב גם מצד האוכלוסייה הנוצרית ופקידי הממשל.
- חגיגות היובל: בשנת 1884 (או סוף 1883) חגגה הקהילה במיטאו ברוב פאר 25 שנים לכהונתו (יובל הכסף). האירוע כלל תפילה חגיגית בבית הכנסת הגדול, נאומים, ומקהלה, וכן הענקת גביע כסף ומתנות הוקרה מצד הקהילה ותלמידיו.
הגנה על היהדות ומאבק במיסיון הרב פוכער היה דמות בולטת במאבק נגד אנטישמיות וניסיונות המרת דת:
- פולמוס עם המיסיון: המקורות מציינים כי הוא נאבק בתקיפות נגד המיסיון ("הציידים הנפלאים והנמרצים לצוד את רוב עמו"). מוזכר במיוחד עימות בינו לבין כומר בשם פרישיוץ (Freischutz), אשר ניסה להמיר את דתם של היהודים, ופוכער הצליח להדוף אותו ולנצח בוויכוח.
- כתיבה פובליציסטית: הוא פרסם מאמרים בעיתונות הבלטית כדי להגן על היהודים מהאשמות שווא וכדי להדוף התקפות אנטישמיות. כמו כן, כתב בעיתון "המליץ" תגובות בנוגע לעלילת הדם בטיסה-אסלר והונגריה.
- מזכר (Memorandum): הוא חיבר מזכר מקיף אודות מצב היהודים ברוסיה ובמחוזות הבלטיים.
שנותיו האחרונות בריגה לאחר 25 שנות שירות במיטאו, עבר פוכער לכהן כרב בעיר ריגה, שם שימש בתפקיד במשך שלוש שנים עד לפטירתו.
פטירתו הרב שלמה פוכער נפטר בריגה ב-כ"א בכסלו, כשהוא בן 70 (סביבות שנת 1900, על פי הערה בכתב יד על גבי המקור). ההספדים עליו הדגישו את היותו "אחד שרידי הדור הישן" אשר שילב תורה והשכלה, ואת יכולתו להשכין שלום ולייצג את היהדות בכבוד כלפי חוץ.
– P66-1f.jpg
– P66-2-01f.jpg
– P66-2f.pdf
– P66-2-05f.jpg
– P66-3f.jpg
– P66-4f.jpg